עריכת הדף "תורת חסידות חב"ד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תניא ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון | [[קובץ:תניא ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון בספר התניא]] | ||
'''תורת חסידות חב"ד''' מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] | '''תורת חסידות חב"ד''' מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד". | ||
===ספר היסוד התניא=== | |||
==ספר היסוד התניא== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}} | ||
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד | במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. | ||
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. | מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. | ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. | ||
השפעתו | השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]" {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}. | ||
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]". | כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]". | ||
==דרך תורת חסידות חב"ד== | ===דרך תורת חסידות חב"ד=== | ||
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. | תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. | ||
| שורה 41: | שורה 38: | ||
מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]. | מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]. | ||
[[תמונה:770 התוועדות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים ב[[עבודת ה']]]] | |||
[[ | |||
== עבודת ה' == | |||
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפללים]] באריכות, [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב. | |||
בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]]. | בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]]. | ||
==ראו עוד== | |||
*[[פורטל:תורת החסידות]] | |||
*[[פורטל:ספרות חב"ד]] | |||
==ראו | |||
* [[פורטל:תורת החסידות]] | |||
* [[פורטל:ספרות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||