עריכת הדף "תומכי תמימים ראדום"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[תמונה:תומכי תמימים ראדום.jpg|left|thumb|250px|כיתה בתומכי תמימים ראדום]] |
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[ראדום]]''', שהייתה עיר קטנה במרכז פולין, הוקמה לאחר השתלטותם של הנאצים על העיר. אלפי הילדים והנערים חסרי המעש, המבוהלים, שחיפשו אחר תעסוקה ומזון, גרמו למספר בחורים צעירים להקים ישיבה במקום. | ישיבת '''תומכי תמימים ב[[ראדום]]''', שהייתה עיר קטנה במרכז פולין, הוקמה לאחר השתלטותם של הנאצים על העיר. אלפי הילדים והנערים חסרי המעש, המבוהלים, שחיפשו אחר תעסוקה ומזון, גרמו למספר בחורים צעירים להקים ישיבה במקום. | ||
==הקמת הישיבה== | ==הקמת הישיבה== | ||
בראש הועד להקמת הישיבה עמד הת' [[מאיר הענדל]] יחד עם ר' [[יוסף גולדשטיין (פלטבוש)|יוסף גולדשטיין]]. מאיר הענדל היה תושב העיר שלמד עד פרוץ המלחמה בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]]. בין חברי הוועד נמנו הר"ר שמואל מרגלית, הבחור איצ'ה גליקלער, והבחור קופל וייסמן - שלושתם תלמידי ישיבת 'חכמי לובלין'. | בראש הועד להקמת הישיבה עמד הת' [[מאיר הענדל]] יחד עם ר' [[יוסף גולדשטיין (פלטבוש)|יוסף גולדשטיין]]. מאיר הענדל היה תושב העיר שלמד עד פרוץ המלחמה בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]]. בין חברי הוועד נמנו הר"ר שמואל מרגלית, הבחור איצ'ה גליקלער, והבחור קופל וייסמן - שלושתם תלמידי ישיבת 'חכמי לובלין'. | ||
| − | חברי הוועד ניגשו מיד לפעולה והחלו בריכוז קבוצת בני ישיבות שמקום לימודם נסגר. אלה החלו ללמוד באחד מבתיו של הגביר ר' יחיאל בוים | + | חברי הוועד ניגשו מיד לפעולה והחלו בריכוז קבוצת בני ישיבות שמקום לימודם נסגר. אלה החלו ללמוד באחד מבתיו של הגביר ר' יחיאל בוים. כך בעצם נפתח סניף ישיבת 'תומכי תמימים' תחת הכיבוש הנאצי. |
ארבעת חברי הוועד לא הסתפקו בקיים, והחליטו למשוך לישיבה תלמידים רבים מכל החוגים. הם פרסמו על קיומה של הישיבה בראדום ובסביבותיה, ודאגו לסידור 'טעג' אצל בעלי בתים בעיר. התלמידים מצדם שמחו על המסגרת הלימודית החדשה והתמידו בלימודים, על אף המצב הנורא בו היו שרויים כלל תושבי העיר. רבים מהם נחשפו לראשונה לאורה של [[תורת החסידות]]. | ארבעת חברי הוועד לא הסתפקו בקיים, והחליטו למשוך לישיבה תלמידים רבים מכל החוגים. הם פרסמו על קיומה של הישיבה בראדום ובסביבותיה, ודאגו לסידור 'טעג' אצל בעלי בתים בעיר. התלמידים מצדם שמחו על המסגרת הלימודית החדשה והתמידו בלימודים, על אף המצב הנורא בו היו שרויים כלל תושבי העיר. רבים מהם נחשפו לראשונה לאורה של [[תורת החסידות]]. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
במהלך חורף [[תש"א]], ריכזו הנאצים ימ"ש את יהודי ראדום ועיירות הסביבה בשני גטאות; בקטן שוכנו כעשרת אלפים יהודים, ובגדול כארבעים אלף. הגטו הגדול שכן במרכז העיר והקטן בפרבר העיר 'גליניצה'. | במהלך חורף [[תש"א]], ריכזו הנאצים ימ"ש את יהודי ראדום ועיירות הסביבה בשני גטאות; בקטן שוכנו כעשרת אלפים יהודים, ובגדול כארבעים אלף. הגטו הגדול שכן במרכז העיר והקטן בפרבר העיר 'גליניצה'. | ||
| − | למרות זאת הת' מאיר הנדל וחבריו, גילו נחישות בלתי רגילה בפיתוחה של הישיבה ושגשוגה, ופתחו בכל אחד מהגטאות סניף של הישיבה. למרות שתלמידי הישיבה סבלו מתנאי מחיה קשים, המשיך הצוות החינוכי לעמול ולעודד את התלמידים ללמוד | + | למרות זאת הת' מאיר הנדל וחבריו, גילו נחישות בלתי רגילה בפיתוחה של הישיבה ושגשוגה, ופתחו בכל אחד מהגטאות סניף של הישיבה. למרות שתלמידי הישיבה סבלו מתנאי מחיה קשים, המשיך הצוות החינוכי לעמול ולעודד את התלמידים ללמוד נגלה וחסידות; התלמידים מצדם המשיכו להשקיע את הקשיים בים התורה והלימוד. |
==גורלו של ה[[משפיע]] וגורל הישיבה == | ==גורלו של ה[[משפיע]] וגורל הישיבה == | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ר]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ר]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ר]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ר]] | ||
