עריכת הדף "תומכי תמימים קורסק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''ישיבת תומכי תמימים קורסק''' החלה לפעול [[קורסק|בעיר]] החל משנת [[תרצ"ג]] עבור בחורים מבוגרים, ומשנת [[תרצ"ז]] לבחורים צעירים. את הישיבה ייסד הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].
+
העיר קורסק ממוקמת כשש מאות קילומטר ממוסקבה הבירה; לרוחבה עובר נהר גדול שמחלק את העיר לשנים. 150 אלף תושבים חיו את חייהם בעיר זו, ומתוכם כמה מאות יהודים. בניהם כמה עשרות חסידי קאפוסט, ומספר מועט של חסידי חב”ד.  
  
== מחלקה לבחורים מבוגרים ==
+
ישיבה חב”דית מחתרתית פעלה בעיר החל משנת תרצ”ג, אז נפתחה במקום מחלקה לבחורים מבוגרים. בין תלמידי הישיבה נמנו הת’: בנציון קצנלסון, שאול שטיינבאק, יוסף ושלום וילנקין. במשך הזמן נוספו עליהם בחורים נוספים, שלמדו בקיוב, ועם סגירת הישיבה בקיוב עברו לקורסק, וביניהם הת’: דובער גולדשמיד, אלימלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, מיכאל רפפורט, שמעון שטילרמן.
  
במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת [[תרצ"ה]], אז נפתחה ב[[תומכי תמימים ווראניז'|ווראניז']] מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], [[שלום וילנקין]], [[שאול שטיינבק]]. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.
+
בעוד החיים הרוחניים שיגשגו, הרי שהחיים הגשמיים היו קשים מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא בבקשות העזרה ששיגרו התלמידים ל[[אדמו"ר הריי”צ]]. במכתב מכ”ד טבת תרצ”ד כותב הת’ שמעון שטיינבאק (ראה צילום): כפי שפה עובדים ו’ פועלים [=תלמידים] עבודת הקודש [=לימוד התורה], בסדר נכון כמקודם, ח’ שעות נגלה וד’ שעות דא”ח, כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה’ ירחם, וע”כ באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [=כסף למחיה].  
  
הישיבה הייתה במצב רוחני מעולה, בעוד שהמצב הגשמי היה קשה מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ששיגר ל{{ה|רבי הריי"צ}} [[הת']] [[שמעון שטיינבאק]] בשם תלמידי הישיבה: {{ציטוטון|כפי שפה עובדים ו' פועלים [{{=}}תלמידים] עבודת הקודש [{{=}}[[לימוד תורה|לימוד התורה]]], בסדר נכון כמקודם, ח' שעות [[נגלה]] וד' שעות [[דא"ח]], כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה' ירחם, וע"כ [{{=}}ועל כן] באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [{{=}}כסף למחיה]}}.
+
ובאגרת נוספת כותב ה”ר יוסף וילנקין: “ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו, כי צריכים אנו ביותר. וגם נוסף עובד אחד מקיעוו, כי נחלו העובדים ר”ל וד”ל [באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו “נחלו העובדים”]. השי”ת ישמרינו מכל רע ח”ו”.  
  
ובאגרת נוספת כותב [[יוסף וילנקין]]: {{ציטוטון|ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו, כי צריכים אנו ביותר. וגם נוסף עובד אחד מקיעוו [{{=}}[[קייב]]], כי נחלו העובדים ר"ל [{{=}}רחמנא ליצלן] וד"ל{{הערה|ודי למבין. ביטוי המשמש במקום שאי אפשר לפרט - באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו "נחלו העובדים"}}. השי"ת [{{=}}השם יתברך] ישמרינו מכל רע ח"ו}}.
+
במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת תרצ”ה, אז נפתחה בווראניז’ מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], שלום וילנקין, שאול שטיינבאק. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.  
  
== מחלקה לבחורים צעירים ==
+
למחרת יוה”כ תרצ”ו נקראו שלשה מהבחורים לצבא. הם שיגרו מכתב דחוף לרבי הריי”צ ובקשו את ברכתו. כאשר התייצבו, הם נשאלו שאלות רבות על עבודתם, מקום מגוריהם, משפחתם, ורק לאחר שחתמו על כל הטפסים -שוחררו. כעבור מספר ימים נקראו שוב למבחן ואז קיבלו פטור המשחררם מהצבא. כאשר קיבלו את הפטור בישרו לרבינו: “הבראנו”, ורבינו השיבם: “מז”ט לשלשתכם וברוכים תהיו בכל עבודתכם...”.  
בשנת [[תרצ"ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד [[הת']] [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, ב[[חסידות]], ב[[נגלה]] וב[[שולחן ערוך]], ותוך כדי למדו בינם לבין עצמם לימודי [[הסמכה לרבנות]].
 
  
כעבור שנה חלה ר' מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר' שמעון שטילרמן, ובשנת [[תרצ"ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.
 
  
מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד.
+
==מחלקה לבחורים צעירים==
  
== התנכלות השלטונות ==
+
בשנת תרצ”ז נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. בראש הישיבה עמד הת’ יחיאל מיכל רפפורט, ואיתו עמו חבריו התמימים דובער גולדשמיד ושמעון שטילרמן. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, בחסידות ובנגלה ובשו”ע, ותוך כדי למדו בינם לבין-עצמם לימודי הסמכה לרבנות.  
עד סוף שנת [[תרצ"ט]] למדו התלמידים ב[[בית הכנסת]] של העיר, ואז התגלה שה[[קג"ב]] בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה הייתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לבית.  
 
  
אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסוימת, היה ר' [[מענדל שיינמן]]. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר' [[בערל זלדין]], ר' [[ברוך שיפרין]], ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר - לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.  
+
כעבור שנה חלה ר’ מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר’ שמעון שטילרמן, ובתרצ”ט נשלח למקום הרה”ח חנוך העניך ע”ה רפפורט (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.  
  
הקג"ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. באחד הימים כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, והתלמידים שתקו בחקירות ולא גילו דבר.
+
מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד.  
  
לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות ב[[מוסקבה]] ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר.
+
==הקג"ב בעקבות הישיבה==
  
הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש [[מנחם אב]] [[ת"ש]]{{הערה|וראה ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו.}}.
+
עד סוף תרצ”ט למדו התלמידים בביהכנ”ס של העיר, ואז התגלה שהקג”ב בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה היתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לבית.  
  
== תלמידי הישיבה ==
+
אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסויימת, היה ר’ מענדל שיינמן. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר’ בערל זלדין, ר’ ברוך שיפרין, ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר -לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.  
בשנים הראשונות של הישיבה למדו בה ה[[תמימים]]: [[בנציון קצנלסון]], [[שאול שטיינבאק]], [[יוסף וילנקין]], [[שלום וילנקין]]. במשך הזמן נוספו אליהם בחורים נוספים שלמדו ב[[תומכי תמימים קייב|קייב]] ועברו עם סגירתה של הישיבה שם, ביניהם: [[יעקב דובער גולדשמיד]], [[אלימלך קפלן]], [[מיכאל טייטלבוים]], [[מיכל רפפורט]], [[שמעון שטילרמן]].
 
  
בחורים נוספים שלמדו במשך השנים:
+
הקג”ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. יום אחד, כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, וב”ה הם לא הצליחו להוציא מהם מידע.  
[[מרדכי לוין]], [[שלום בער פרידמן]], [[ישעיה גופין]], [[שניאור זלמן לוין]], [[הירשל סלווין]], [[רפאל וילשנסקי]], [[חיים בער וילשנסקי]], [[יהושע רסקין]], [[שלום דוב בער פבזנר]], [[הערשיל צייטלין]], [[יצחק גינזבורג]], [[שניאור זלמן קצנלנבויגן]], [[שלום בער מנקין]], [[אברהם לוין]], [[משה לוין]], [[שלום מענדל קלמנסון]].
 
  
==לקריאה נוספת==
+
לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות במוסקבה ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר.
*שניאור ברגר, '''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
 
  
{{הערות שוליים}}
+
הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש מנחם-אב ת”ש.
  
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 
  
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ק]]
+
==התלמידים שלמדו בישיבה בין השנים תרצ”ג - ת”ש:==
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ק]]
+
 
 +
שאול שטיינבאק, יוסף ווילנקין, שלום ווילנקין, יעקב דובער גולדשמיד, אלימלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, יחיאל מיכל רפפורט, שמעון שטילרמן, מרדכי לוין, שלום-בער פרידמן, ישעי’ גופין, שניאור זלמן לוין, הירשל סלאוין, רפאל וילשנסקי, חיים בער ווילשנסקי, יהושע רסקין, שלום דוב בער פעווזנר, הערשיל צייטלין, יצחק גינזבורג, שניאור זלמן קצנלנבויגן, שלום בער מענקין, בן-ציון קצנלסון. אברהם לוין, משה לוין, שלום מענדל קלמנסון.
 +
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה|ק]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)