עריכת הדף "תומכי תמימים יצהר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{בעבודה}}
|שם=תומכי תמימים מצפה יצהר
ישיבת '''תומכי תמימים ביצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"א]], על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב - [[מצפה יצהר]].  
|תמונה=ישיבת מצפה יצהר.jpeg
הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]],
|כתובית=תלמידי ישיבת מצפה (משיח) יצהר (קיץ [[תשפ"ד]])
 
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[מצפה יצהר]]
|מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שניאור סנדרוי]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב יוסף יצחק ויינר
|מנהל גשמי=ר' [[איציק סנדרוי]]
|מספר תלמידים=40
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=theshomron770.org {{קישור שבור|}}
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].
הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].


== הקמת הישיבה ==
== הקמת הישיבה ==
[[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]
בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים והוחלט על פתיחת הישיבה.
בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].
 
במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.
 
לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.
 
בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.
 
באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.
 
בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].


בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.
בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.


בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.
בקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה.


בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.
בחודש [[אלול]] תשע"א, תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי, עם 8 בחורים.
המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.


==מבנה הישיבה ==
==מבנה הישיבה ==
בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].
בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת - [[770]].
בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
 
בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.
 
בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].
 
המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.
 
ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.
 
בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.
לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".
 
== פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==
[[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]
ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}
ובבסיסי [[צה"ל]].
 
ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.
 
ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].
 
ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.
 
בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.
 
ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
 
יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
 
== פיגועי טרור ==
* ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.
* בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.
היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.


== צוות הישיבה ==
בתחילה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו ב[[בית הכנסת]] של הגבעה. קרוון שימש את הבחורים כמטבח וחדר אוכל. עם הזמן הוקמו קרוונים נוספים לפנימיית הבחורים, ובית הכנסת הורחב לתועלת [[זאל]] הישיבה.
'''הנהלה רוחנית:'''
*הרב יוסף יצחק ויינר [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב שניאור ציק - משפיע.
*ר' איציק סנדרוי - [[ר"מ]].
*ר' שניאור סנדרוי - [[משגיח]].
*ר' בועז לוי - [[ר"מ]].
*ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.
*ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.


'''הנהלה גשמית:'''
בתחילת קיץ שנת [[תשע"ג]] החלו בבניית [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב.
*ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.


'''צוות הישיבה בעבר:'''
בשנת [[תשע"ב]] הייתה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה.
*הרב [[שי הרמתי]] - ראש הישיבה.
*הרב יחזקאל נואמה - ראש הישיבה ומשפיע.
*הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
*ר' דוד שניאורסון - משפיע.
*ר' משה גורביץ' - ר"מ.
*ר' משה חביב - משפיע.


==לקריאה נוספת==
== רבני הישיבה ==
{{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש ישיבה]].
== קישורים חיצוניים ==
*הרב [[יחזקאל נואמה]] - [[משפיע]].
*[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}
*[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]


{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]
[[קטגוריה:יצהר|י]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)