עריכת הדף "תהלים קכ"ב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
==בביאורי תורת החסידות== | ==בביאורי תורת החסידות== | ||
*'''ששם עלו שבטים''' - אף שמקומם של השבטים הוא ב[[עולם הבריאה]], בעיתים מזומנות הם 'עולים' ב[[עולם האצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תשל"ד עמוד 133. ד"ה אלה פקודי המשכן תש"כ.}}. | *'''ששם עלו שבטים''' - אף שמקומם של השבטים הוא ב[[עולם הבריאה]], בעיתים מזומנות הם 'עולים' ב[[עולם האצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תשל"ד עמוד 133. ד"ה אלה פקודי המשכן תש"כ.}}. | ||
*'''למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך''' - הנשמות נקראות 'אחים' ו'רעים' לבחינת [[זעיר | *'''למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך''' - הנשמות נקראות 'אחים' ו'רעים' לבחינת [[זעיר אנפים]], ובזכותך עבודתם בתורה ומצוות בעולם הזה, נעשה בחינת 'אדברה', התגלות והשפעה של ה'שלום' שהוא בחינת ה[[יסוד]] בבחינת ה[[מלכות]] ('בך'), ועל ידי זה נעשה גילוי האורות של אצילות בעולמות בריאה יצירה עשיה{{הערה|ספר המאמרים תשי"ז עמוד שטו.}}. | ||
*'''שאלו שלום ירושלים''' - עצם ההשתוקקות של בני ישראל לגאולה בכל מקום שהם, למעמד ומצב של 'ירושלים' שענינו הוא שלימות היראה, פועל זה עליהם שעבודתם תהיה בשלווה ובמנוחה, בבחינת 'ישליו אוהביך'{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ט. ספר השיחות חלק ב' עמוד 446.}}. | *'''שאלו שלום ירושלים''' - עצם ההשתוקקות של בני ישראל לגאולה בכל מקום שהם, למעמד ומצב של 'ירושלים' שענינו הוא שלימות היראה, פועל זה עליהם שעבודתם תהיה בשלווה ובמנוחה, בבחינת 'ישליו אוהביך'{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ט. ספר השיחות חלק ב' עמוד 446.}}. | ||
*'''אדברה נא שלום בך''' - במזמור נכפל ארבע פעמים ענין השלום, כיון שבכוחה של ירושלים לאחד את עם ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אף בהלכה שבירושלים כל ישראל מתעלים לדרגת 'חברים' ונאמנים אף על הקודש, וזאת מצד הגילוי שכינה שבבית המקדש, והביטול של היהודים כלפי גילוי אור זה{{הערה|שיחת כ' חשון תשמ"ב.}}. | *'''אדברה נא שלום בך''' - במזמור נכפל ארבע פעמים ענין השלום, כיון שבכוחה של ירושלים לאחד את עם ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אף בהלכה שבירושלים כל ישראל מתעלים לדרגת 'חברים' ונאמנים אף על הקודש, וזאת מצד הגילוי שכינה שבבית המקדש, והביטול של היהודים כלפי גילוי אור זה{{הערה|שיחת כ' חשון תשמ"ב.}}. | ||
==ניגונים על הפרק== | ==ניגונים על הפרק== |