עריכת הדף "תהלים קכ"א"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: בסיס הנתונים ננעל לצורך תחזוקה. בזמן זה לא ניתן לשמור את הטקסט הערוך. באפשרותך להעתיק ולהדביק את הטקסט לתוך קובץ טקסט ולשמור אותו למועד מאוחר יותר.
מנהל המערכת שנעל את בסיס הנתונים סיפק את ההסבר הבא: השרת בדרוג כרגע, האתר יפתח לעריכה בעוד כמה שעות
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
*'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}. | *'''עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ''' - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי{{הערה|שיחת ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ג, התוועדויות חלק א' עמוד 187.}}, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא [[עתיקא קדישא]] - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ{{הערה|שיחת נר ו' דחנוכה תשמ"ח.}}. | ||
*'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}. | *'''עושה שמים וארץ''' - הקב"ה כופה את השמים והארץ{{הערה|'עושה' מלשון מעשין על הצדקה.}} שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קצ.}}. | ||
| − | *'''לא ינום ולא יישן שומר ישראל''' - בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}} | + | *'''לא ינום ולא יישן שומר ישראל''' - בחינת [[עתיק]]{{הערה|זוהר חלק ג' קכט, א. שיחת כ' חשון תשמ"א.}}. |
*'''ה' צילך''' - מלבד הפירוש הפשוט שה' שומר ומשגיח על האדם באופן תדיר כמו הצל המלווה אותו, [[הבעל שם טוב]] מפרש שהקב"ה גם הוא כמו 'צל' של האדם, ומתנהג בדומה להנהגתו, וכשיהודי עוזר לחברו, הקב"ה עוזר לו, וכשהוא מראה לחבר פנים שמחות, כך גם הקב"ה מראה את עצמו אליו{{הערה|כתר שם טוב הוספות סימן ס.}}, והבחינה נמשכת לאדם היא בחינת המקיף הגבוה, דוגמת הצל{{הערה|בדוגמת 'ישת חושך סתרו', שהאור המוסתר והנעלה שאינו יכול להתלבש בעולמות הוא בחינת 'חושך' וצל.}}, שאינה יכולה להתלבש בכלים{{הערה|לקוטי תורה ראה כב, א. מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות התורה והמועדים חלק א' עמוד שמה.}}. | *'''ה' צילך''' - מלבד הפירוש הפשוט שה' שומר ומשגיח על האדם באופן תדיר כמו הצל המלווה אותו, [[הבעל שם טוב]] מפרש שהקב"ה גם הוא כמו 'צל' של האדם, ומתנהג בדומה להנהגתו, וכשיהודי עוזר לחברו, הקב"ה עוזר לו, וכשהוא מראה לחבר פנים שמחות, כך גם הקב"ה מראה את עצמו אליו{{הערה|כתר שם טוב הוספות סימן ס.}}, והבחינה נמשכת לאדם היא בחינת המקיף הגבוה, דוגמת הצל{{הערה|בדוגמת 'ישת חושך סתרו', שהאור המוסתר והנעלה שאינו יכול להתלבש בעולמות הוא בחינת 'חושך' וצל.}}, שאינה יכולה להתלבש בכלים{{הערה|לקוטי תורה ראה כב, א. מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות התורה והמועדים חלק א' עמוד שמה.}}. | ||
*'''על יד ימינך''' - השפעה זו נמשכת על ידי בחינת 'אברהם אוהבי', מידת החסד שהיא בחינת ימין{{הערה|אור תורה סימן רסד.}}. | *'''על יד ימינך''' - השפעה זו נמשכת על ידי בחינת 'אברהם אוהבי', מידת החסד שהיא בחינת ימין{{הערה|אור תורה סימן רסד.}}. | ||
