גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{בעבודה|}} |
| {{חלונית | | {{חלונית |
| | ניקוד = כן | | | ניקוד = כן |
| | כותרת =תהילים ק"ל {{ש}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' | | | כותרת =תהילים ק"ל {{ש}} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' |
| | רוחב = 20% | | | רוחב = 20% |
| | תוכן = '''א:''' שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָֽה:{{ש}} | | | תוכן = '''א''' שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: צ.{{ש}} |
| '''ב:''' אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת - לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. | | '''ב''' אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת - לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.{{ש}} |
| | | '''ג''' אִם-עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ - אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.{{ש}} |
| '''ג:''' אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ - אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. | | '''ד''' כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה - לְמַעַן, תִּוָּרֵא.{{ש}} |
| | | '''ה''' קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.{{ש}} |
| '''ד:''' כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה - לְמַעַן, תִּוָּרֵא. | | '''ו''' נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.{{ש}} |
| | | '''ז''' יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה': כִּי-עִם-ה' הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.{{ש}} |
| '''ה:''' קִוִּיתִי ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. | | '''ח''' וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל - מִכֹּל, עֲוֹנֹתָיו. |
| | |
| '''ו:''' נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. | |
| | |
| '''ז:''' יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל ה': כִּי עִם ה' הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. | |
| | |
| '''ח:''' וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל - מִכֹּל, עֲוֹנֹתָיו. | |
| }} | | }} |
|
| |
|
| '''תהלים ק"ל''' הוא המזמור ה-[[גימטריה|130]] ב[[ספר התהלים]]. והוא [[תפילה]] על אריכות ה[[גלות]]{{הערה|פתיח ה[[אדמו"ר הריי"צ]] למזמור, ב[[תהלים אוהל יוסף יצחק]]}}, ועל סליחת [[עבירות]]. | | '''תהלים ק"ל''' הוא המזמור ה-[[גמטריה|130]] ב[[ספר התהלים]]. |
| | |
| ==סיווג==
| |
| מזמור זה, הוא אחד מ[[חמש עשרה]] מזמורי "שיר המעלות" ([[תהלים ק"כ|ק"כ]] - [[תהלים קל"ד|קל"ד]]) אותם אמר [[דוד המלך]], בשביל להעלות בחזרה את מי התהום, שירדו [[חמש עשרה]] [[אלף]] אמות, במהלך חפירתו את יסודות [[בית המקדש]].
| |
|
| |
|
| ==תכנו== | | ==תכנו== |
| במזמור, המשורר מבקש [[רחמים]] מה' שיסלח לו, מפני היותו מקווה לה'.
| |
|
| |
|
| ==אמירתו== | | ==אמירתו== |
שורה 33: |
שורה 24: |
|
| |
|
| ==ביאורי חסידות== | | ==ביאורי חסידות== |
| ===מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'=== | | *כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. בחסידות{{הערה|שם=תשט|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=294 ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט]}} מבואר ש"כי עמך הסליחה" דוקא עמך - עם ה', כי [[מלך]] בשר ודם לא תמיד יכול לסלוח מפני היותו מוגבל בשרים יועצים וממלכתו; אך ה' אין מי שמונע ממנו לסלוח. שהיותו סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. |
| ישנם שני דעות בזהר: לדעת ר' יצחק התשובה היא, מעמקי הלב של היהודי. ולדעת ר' אבא את הרצון למלוכה בעולמות, שב[[עשרת ימי תשובה]] ממשיכים את רצון ה' למלוכה לאחר שמתעלם בליל [[ראש השנה]] - [[בנין המלכות]].
| |
| | |
| "ממעמקים" - לשון רבים. ומזה משמע שיש לצעוק לה' משני עומקי הלב, ולהמשיך משני בחינות עומק שלמעלה, עומק לפנים מעומק: | |
| | |
| השני עומקים: העומק הראשון שממשיכים, הוא בחינת ה[[רצון]] הקדום (מחשבה קדומה ד[[אדם קדמון]]) ואותו ממשיכים על ידי העומק והצעקה בקולא דלא אשתמע - קול הבא מפנימיות הלב, שאינו בא בצעקה, אך יש לו התלבשות מסוימת באותיות.
| |
| | |
| העומק השני שממשיכים, הוא ה[[רצון]] המוחלט שב[[עצמות אין סוף]], שהוא החליט שעל ידי ה[[אתערותא דלתתא]] - עבודת התחתון של בני ישראל, ימשיכו את העומק העליון והרצון למלוכה. ואותו בני ישראל ממשיכים על ידי עומק צעקת ופנימיות הלב, שהוא צעקה שלמעלה מהתלבשות באותיות ה[[דיבור]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31670&st=&pgnum=20 מאמר ד"ה שיר למעלות תש"ג]}}.
| |
|
| |
|
| ===כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה===
| | *לְמַעַן תִּוָּרֵא. בחסידות{{הערה|שם=תשט}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]]. |
| בחסידות{{הערה|1=מאמר [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=294 ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט]}} מבואר ש"כי עמך הסליחה" דוקא עמך - עם ה', כי [[מלך]] בשר ודם לא תמיד יכול לסלוח מפני היותו מוגבל בשרים יועצים וממלכתו; אך ה' אין מי שמונע ממנו לסלוח. | |
|
| |
|
| ===לְמַעַן תִּוָּרֵא===
| |
| בחסידות{{הערה|שם}} מבואר שהיות ה' סולח, הוא סיבה ל[[יראה]] ולא ל[[אהבה]], ומובא [[משל]] מ[[האדמו"ר הזקן]], לבעל חוב שאינו מצליח לשלם את חובו, שאם מלווהו הוא אדם קשה וידרוש ממנו לשלם הכל לאלתר - הוא לא יתייאש ולא יצליח לשלם אפילו קצת; אבל אם המלווה הוא סלחן ויציע לו תשלומים נוחים יצליח לשלם הכל. כך היהודי הוא בירידת נשמתו ל[[עולם הזה]] נעשה בעל חוב לקיים תורה ומצוות, ואם ה' סולח לו בימי התשובה, אז הוא מגיע ליראה ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].
| |
|
| |
|
| {{מזמורי ספר התהלים}}
| | {{הערות שוליים|}} |
| {{הערות שוליים}} | |
| [[קטגוריה:תהלים|ק]]
| |