עריכת הדף "תהלים ק"ב"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים ק"ב{{ש}} תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ
| תוכן = <poem>
'''א:''' תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.{{ש}}
'''ב:'''  ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא.{{ש}}
'''ג:'''  אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי.{{ש}}
'''ד:'''  כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ.{{ש}}
'''ה:'''  הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי.{{ש}}
'''ו:'''  מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי.{{ש}}
'''ז:'''  דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת.{{ש}}
'''ח:'''  שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג.{{ש}}
'''ט:'''  כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ.{{ש}}
'''י:'''  כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי.{{ש}}
'''יא:'''  מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי.{{ש}}
'''יב:'''  יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ.{{ש}}
'''יג:'''  וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר.{{ש}}
'''יד:'''  אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.{{ש}}
'''טו:'''  כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ.{{ש}}
'''טז:'''  וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה' וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ.{{ש}}
'''יז:'''  כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ.{{ש}}
'''יח:'''  פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם.{{ש}}
'''יט:'''  תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָ-הּ.{{ש}}
'''כ:'''  כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ ה' מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט.{{ש}}
'''כא:'''  לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה.{{ש}}
'''כב:'''  לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם ה' וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם.{{ש}}
'''כג:'''  בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת ה'.{{ש}}
'''כד:'''  עִנָּה בַדֶּרֶךְ (כחו) כֹּחִי קִצַּר יָמָי.{{ש}}
'''כה:'''  אֹמַר אֵ-לִי אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ.{{ש}}
'''כו:'''  לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם.{{ש}}
'''כז:'''  הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ.{{ש}}
'''כח:'''  וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ.{{ש}}
'''כט:'''  בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן..
</poem>
}}
'''תהלים ק"ב''' הוא המזמור ה-102 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

==תוכן המזמור==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה נוראה על בני הגולה, וכל אדם יוכל לומר זה המזמור בעת צרותיו בדרך תפילה".

במזמור זה, מתפלל דוד המלך מתוך מצוקה, 'תפילת עני' הנמצא במצב נחות וירוד, וסיום הפרק עוסק בתפילה על הגאולה השלימה, על התגלות מלכות ה' בעולם, והתקבצותם של כל הגויים לעבוד את ה' בירושלים.

הרבי מקשר את העובדה שאדמו"ר הריי"צ מציין שאדמו"רי חב"ד פעלו בליובאוויטש במשך ק"ב שנה עם מספר מזמור זה, כיון שמזמור זה מורה על ביטול בעצם, וענין זה שייך עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש, וקישר זאת גם עם מאמר חז"ל שמשנתו של רבי אליעזר בן יעקב היא "'''קב''' ונקי", שלמרות שאמר מעט הלכות בכמות כיון שהקטין עצמו, הנה דווקא בגלל זה משנתו מבוררת ועד שהלכה כמותו בכל מקום{{הערה|משיחת שבת פרשת פנחס ה'תשמ"א.}}.


==בחסידות==
*'''תפילה לעני כי יעטוף''' – בזוהר מובא שתפילת העני דווקא פותחת שערים, ועל כך מרחיב רבי לוי יצחק שלכן היא שייכת דווקא לתפילת ערבית שאחריה באות שאר התפילות, ומדברי הזוהר משמע שיש כח לתפילה זו אפילו יותר מתפילת הציבור, ומכך ניתן ללמוד את הכח של יהודי אחד אפילו להביא את הגאולה, ולכן גם הבעל שם טוב היה פונה מכל עיסוקים הנעלים כדי לקרב יהודים פשוטים, כי לכח של 'תפילה לעני' יש יכולת לפעול וזה נוגע למעלה יותר מאשר ענינים אחרים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח ה'תשל"ז. וראו גם ד"ה עשרה שיושבין ה'תשמ"ב ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד שכג. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 272. שיחת שבת פרשת פנחס ה'תשמ"א. ד"ה ה' לי בעוזרי ושיחת שבת פרשת פנחס ה'תשמ"א.}}.
*'''וכולם כבגד יבלו כלבוש תחליפם''' – כל הנבראים לגבי הקב"ה הם כמו לבוש, כיון שמה שפועל בהם הוא הכח האלוקי המהווה אותם, והם רק 'לבוש' המכסה על האור האלוקי. וכמו שבלבושים בכלל יש שני סוגים, [[לבוש הנפרד]] ו[[לבוש המאוחד]], שהלבוש הנפרד מכסה על הגוף ולבוש המאוחד מגלה את מה שהוא מלביש, כך גם בנבראים, הנבראים הגשמיים שהם לבוש הנפרד – 'יחליפם ויחלופו'{{הערה|ד"ה ולקחתם לכם ה'תשט"ו.}}.
*'''ואתה הוא ושנותיך לא יתמו''' – ההפלאה בכח האין סוף של הקב"ה, הוא דווקא כשהוא מתלבש בגבול, שלמרות שהוא מתלבש בגבול, גם שם הוא לא מוגבל. וזה התוכן של פסוק זה, שמפליאים את הקב"ה שגם כפי שהוא מתלבש בעולמות ומשבחים אותו בענין מוגבל, 'ושנותיך', גם בזה לא מורגשת ההגבלה והוא בלתי מוגבל{{הערה|ד"ה מים רבים ה'תשי"ז. ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד נט ואילך.}}.


==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)]]}}
לקראת יום הולדתו ה-101 של הרבי בי"א ניסן ה'תשס"ג, הלחין ר' [[דובער פרבר]] ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר".

==לקריאה נוספת==
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ד' עמוד 123

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=120&hilite תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]