עריכת הדף "תהלים צ"ה"

{{חלונית
|כותרת='''תהלים צה'''
|רוחב=25%
|תוכן=
<poem>
'''א:''' לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ.{{ש}} 
'''ב:''' נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ.{{ש}} 
'''ג:''' כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים.{{ש}} 
'''ד:''' אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ.{{ש}}
'''ה:''' אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ.{{ש}}
'''ו:''' בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ.{{ש}}
'''ז:''' כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ.{{ש}}
'''ח:''' אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר.{{ש}} 
'''ט:''' אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי.{{ש}} 
'''י:''' אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי.{{ש}} 
'''יא:''' אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי.{{ש}}
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}
'''"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים"''' הוא [[מזמור]] קכ"א (הפרק ה-[[גימטריה|121]]) בספר [[תהלים]]. פרק זה נכלל ב[[קריאת שמע שעל המיטה]], ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] וב[[קידוש לבנה]], וכן מהווה [[קמע ליולדת ולתינוק|סגולה ליולדת ולתינוק]], ולאור קריאת [[הרבי]] נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים.

'''לְכוּ נְרַנְּנָה''' הוא [[מזמור]] צ"ה (הפרק ה-[[גימטריה|95]]) בספר [[תהילים]]. פרק זה פותח את תפילת ליל שבת, ושלושת הפסוקים הראשונים שלו נאמרים ב[[שיר של יום]] בתפילת יום רביעי.

== תוכן המזמור ==
בחלק הראשון של המזמור{{הערה|פסוקים א-ז.}} קורא המשורר לבריאה כולה להריע ולהודות לה' על מלכותו ועל אהבתו לעמו, ובחלקו השני{{הערה|פסוקים ח-יא.}}, מזהיר ומוכיח את העם שלא יחזרו על חטאי [[דור המדבר]].

==בסדר התפילה==
===בשיר של יום ביום רביעי===
ב[[שיר של יום]] של יום רביעי נקבע להוסיף את שלושת הפסוקים הראשונים של המזמור. הטעם הפשוט לכך הוא מכיון שהשיר של יום ביום רביעי הוא [[תהלים צ"ד|מזמור צ"ד]] המסתיים בעניין שלילי, ויש עניין לסיים בענין טוב דווקא ולכן מוסיפים שלושה פסוקים מהפרק הבא{{הערה|1=סידור צלותא דאברהם. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=214 נלקט בסידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין) במקומו].}}.

על כך הוסיפו רבותינו נשיאינו את הטעם שבכך אנו מזכירים אודות ההכנה לשבת, שמתחילה מיום רביעי, והוספה זו נקראת בשם 'לכו נרננה הקטן'{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/כ"ג כסלו|לוח היום יום כ"ג כסלו]]. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=215 לקוטי דיבורים חלק א' דף לב ואילך].}}.

===בתפילת ליל שבת===
על פי המופיע ב[[ספר הזוהר]], ב[[ערב שבת]] לאחר [[בריאת העולם|בריאת]] [[אדם הראשון]] כל בעלי החיים נכרכו אחריו כמו מלך, והוא כינס אותם וקרא להם להריע ולשבח לקדוש ברוך הוא שברא את העולם, כשהוא השתמש בפסוקים של מזמור זה{{הערה|זוהר בראשית רכא, ב: "בְּשַׁעְתָּא דְאָדָם קָאִים עַל רַגְלוֹי, חָמֵי לֵיהּ בִּרְיָין כֻּלְּהוּ, וּדְחִילוּ מִקַּמֵּיהּ, וְהֲווּ נָטְלִין אֲבַתְרֵיהּ, כְּעַבְדִין בָּתַר מַלְכָּא. וְהוּא אָמַר לוֹן, אֲנָא וְאַתּוּן, (תהלים צה) בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה וְגו'. וְאֲזְלוּ כֻּלְּהוּ אֲבַתְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּאָדָם סְגִיד לְהַאי אֲתַר, וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, כֻּלְּהוּ אִתְמַשְּׁכוּ אֲבַתְרֵיהּ וְגָרִים מוֹתָא לְכָל עָלְמָא". וראה בדומה לזה בפרקי דרבי אליעזר, אלא ששם בלשון שונה שהשתמש בפסוקים אחרים.}}.

על יסוד זה, תיקן לפני כ-450 שנה המקובל האלוקי רבי [[משה קורדבירו]] לומר את ששת המזמורים בליל שבת קודם אמירת הפיוט '[[לכה דודי]]' (שחיבר גיסו רבי [[ישעיה הורביץ (השל"ה)|ישעיה הורביץ]] השל"ה הקדוש), כחלק מקבלת פני שבת, והמנהג התפשט כמעט בכל תפוצות ישראל.

בספרי המקובלים{{הערה|סידור השל"ה וסידור יעב"ץ.}} מופיע כי חמשת המזמורים מ'לכו נרננה' ואילך הם כנגד חמשת ימי החול ו'מזמור לדוד' הוא כנגד ערב שבת{{הערה|וראה שיחת הרבי משבת פרשת בא תשמ"א, שיחות קודש חלק ב' עמוד 121 ואילך, שמתדיין בכך שאדמו"ר הזקן הביא מנהג זה למרות שאינו מופיע בסידור האריז"ל. ולהוסיף שידוע מפי חסידים דברי אדמו"ר הזקן שאמר 'לו יישר חיילי' הייתי מבטל אמירת לכו נרננה ומתקן במקומו אמירת שיר השירים (אוצר סיפורי חב"ד חלק ט"ו עמוד 207).}}.

==בתורת החסידות==
*'''לכו נרננה''' - [[הכנה לשבת|ההכנה הרוחנית לשבת]] היא מתוך בטחון, ועל ידי לימוד חסידות, ובפרט ב[[ליל שישי]] (כמו שרמוז בהמשך הפסוקים, 'כי א-ל גדול השם'){{הערה|1=[[תבנית:היום יום/כ"ד כסלו|לוח היום יום כ"ד כסלו]].}}.
*'''בואו נשתחוה ונכרעה לפני ה' עושנו''' - הנבראים כשהם מזוככים יכולים להרגיל את [[אור הממלא]], ולכן הנבראים קודם החטא של אדם הראשון הכירו בחיות האלוקית שבהם וזה עורר אותם להודות ולהשתחוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/9/46.htm#_ftnref225 נתת ליראיך נס להתנוסס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב].}}.
*'''אשר נשבעתי באפי''' - [[הבעל שם טוב]] אמר שמי שעבודת השם לא עולה לו כראוי, יתבונן בכך שגם בתוך ה'חרון '''אף'''' יש את הגילוי האלוקי, כיון שב[[פ|אות פ']] עצמה ה[[מילוי]] שלה כולל את הא' המורה על [[אלופו של עולם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/71.htm כתר שם טוב, אות עא].}}.

==ניגוני חב"ד במזמור==
בשנת [[תשנ"ו]] לכבוד יום הולדתו ה-94 של [[הרבי]], [[י"א בניסן]], כפי [[ניגונים שחוברו על הפרק של הרבי|המנהג שהתקבל בתפוצות החסידים]], הלחין הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ניגון חדש למילים שבפרק צ"ה, הפרק החדש של הרבי באותה שנה{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/d/d9/%D7%9C%D7%9B%D7%95_%D7%A0%D7%A8%D7%A0%D7%A0%D7%94.mp3 להאזנה לניגון].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=278 המזמור בסידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]'''

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|צה]]