עריכת הדף "תהלים צ"ב"

{{בעבודה מתמשכת}}
{{חלונית
|כותרת=תהלים צב{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
|רוחב=25%
|תוכן=
<poem>
'''א:''' מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:{{ש}} '''ב:''' טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:{{ש}} '''ג:''' לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:{{ש}} '''ד:''' עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר:{{ש}} '''ה:''' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:{{ש}} '''ו:''' מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:{{ש}} '''ז:''' אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:{{ש}} '''ח:''' בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:{{ש}} '''ט:''' וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה':{{ש}} '''י:''' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:{{ש}} '''יא:''' וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:{{ש}} '''יב:''' וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:{{ש}} '''יג:''' צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:{{ש}} '''יד:''' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ:{{ש}} '''טו:''' עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:{{ש}} '''טז:''' לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ:
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}

'''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[מזמור]] צ"ב (הפרק ה-[[גימטריה|92]]) בספר [[תהלים]] הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט [[לכה דודי]]. הוא נאמר גם ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] ושל חגים.

==חיבורו==
[[אדם הראשון]] חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל מ[[מיתה]] ב[[חטא עץ הדעת]] בזכות ה[[שבת]] שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי [[רבי ישמעאל]] המזמור נשכח ו[[משה רבנו]] חידש אותו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק יט}}.

במזמור זה קרא אדם לכל הברואים לשבח לה', ובכך החל לפעול את תפקידו ב[[עולם הזה]], [[גילוי|לגלות]] אלוקות בתוך ה[[העלם|העלמות]] והסתרים{{הערה|מאמרי ראש השנה}}.

== תוכן המזמור ==
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה [[שיר|מושר]] על ידי ה[[לויים]] בעת הקרבת קרבן התמיד של יום ה[[שבת]]. [[חז"ל]] נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

== זמן אמירתו ==
המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה|1=עזרא פליישר. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח}}.

מזמור זה הוא גם [[שיר של יום]] של שבת.

==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר האמצעי]] בספרו [[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום [[מזמור לתודה]], ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול.
==ניגונים על הפרק==
בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] על ידי החסיד הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]]{{הערה|[[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|הניגון "מזמור שיר ליום השבת" להאזנה]].}}.
{{להשלים}}

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|צב]]