עריכת הדף "תהלים צ"ב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 5: | שורה 5: | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
<poem> | <poem> | ||
א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:{{ש}} ב טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:{{ש}} ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:{{ש}} ד עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר:{{ש}} ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:{{ש}} ו מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:{{ש}} ז אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:{{ש}} ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:{{ש}} ט וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה':{{ש}} י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:{{ש}} יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:{{ש}} יב וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:{{ש}} יג צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:{{ש}} יד שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ:{{ש}} טו עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:{{ש}} טז לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ: | |||
</poem> | </poem> | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[מזמור]] צ"ב (הפרק ה-[[גימטריה|92]]) בספר [[ | '''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[מזמור תהילים|מזמור]] צ"ב (הפרק ה-[[גימטריה|92]]) בספר [[תהילים]] הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת ה[[פיוט]] [[לכה דודי]]. הוא נאמר גם ב[[תפילה (יהדות)|תפילת]] [[שחרית של שבת]] ושל חגים. | ||
==חיבורו== | ==חיבורו== | ||
[[אדם הראשון]] חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל מ[[מיתה]] | לפי [[חז"ל]] [[אדם הראשון]] חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל מ[[עונש מוות|מיתה]] על [[חטא עץ הדעת|חטאו]] בזכות ה[[שבת]] שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי [[רבי ישמעאל]] המזמור נשכח ו[[משה רבנו]] חידש אותו.{{הערה|[[:s:פרקי דרבי אליעזר פרק יט|פרקי דרבי אליעזר פרק יט]]}} | ||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה [[שירת הלויים|מושר]] על ידי ה[[לוי (יהדות)|לוויים]] בעת הקרבת קרבן התמיד של יום ה[[שבת]]. [[חז"ל]] נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים". | |||
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של | |||
== זמן אמירתו == | == זמן אמירתו == | ||
המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה|1=עזרא פליישר. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח | המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה|שם=תפילה ומנהגי תפילה|1=[[עזרא פליישר|פליישר, עזרא]]. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח}}. | ||
מזמור זה הוא גם [[שיר של יום]] של שבת. | מזמור זה הוא גם [[שיר של יום]] של שבת. | ||
== | ==הקשר לחב"ד== | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] בספרו [[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום [[מזמור לתודה]], ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול. | [[אדמו"ר האמצעי]] בספרו [[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום [[מזמור לתודה]], ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול. | ||
בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] | בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] ע"י החסיד הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]]. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|הניגון "מזמור שיר ליום השבת" להאזנה]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר | {{מזמורי ספר התהילים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תהילים|צ]] |