עריכת הדף "תהלים פ"ה"

{{חלונית
| כותרת = תהילים פ"ה{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.

'''ב:''' רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ (שבות) שְׁבִית יַעֲקֹב.

'''ג:''' נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה.

'''ד:''' אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ.

'''ה:''' שׁוּבֵנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.

'''ו:''' הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר.

'''ז:''' הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ.

'''ח:''' הַרְאֵנוּ ה' חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ.

'''ט:''' אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵ-ל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה.

'''י:''' אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ.

'''יא:''' חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.

'''יב:''' אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.

'''יג:''' גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ.

'''יד:''' צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו.
</poem>
}}
תהילים פ"ה הוא המזמור ה-85 ב[[תהילים|ספר תהילים]] וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבניו של [[קורח]].

המזמור עוסק בבקשה לקדוש ברוך הוא שיסלח לבני ישראל כבראשונה, ויגאל אותם בגאולה שלימה.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ה ביום ההולדת ה-84, ועד ליום ההולדת ה-85.

==תוכן המזמור==
המזמור מיוחס לבני קורח שאמרו אותו בנבואה ותפילה על הגלות הארוכה, שכשם שרצה ה' ארצו והשיב את בני ישראל מהשביה בזמן בית המקדש השני, כן יוסיף ה' לשיב אותנו אליו ולהראות לנו חסדו וישועתו בגאולה השלימה{{הערה|על פי כותרת המזמור בתהלים 'שי למורא'.}}.

ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר תפלה על אריכות הגלות המר, ומתפלל לגאלנו ויקויים הבטחתו במהרה, ומפני מה זה הגלות ארוך יותר מהראשונים, וכל יחיד ויחיד יתפלל אותו בצרתו".

את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים{{הערה|פסוקים א-ח, ופסוקים ט-יד.}}, כאשר החלק הראשון מתאר כיצד הקב"ה סלח לחטאיהם של בני ישראל וגאל אותם ("רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב, נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה"), ומבקש מהקב"ה שישוב וימחל לנו ויראה לנו חסדו גם כעת, ובחלק השני המשורר כבר מתאר כביכול כיצד הישועה כבר מגיעה.

במזמור שזורים מספר ביטויים הקשורים למידת ה[[אמת]] וה[[צדק]] של הקב"ה, שהפכו למטבעות לשון יסודיים הן בלשון חז"ל וספרי הקודש, והן כמטבע לשון נפוץ בשפה המדוברת.

== בתפילה ==
בקהילות עדות המזרח, יש הנוהגים לומר מזמור זה ביום המיוחעד '[[בשם השם]]' למחרת יום הכיפורים, לאחר [[שיר של יום]].

==בחסידות==

*'''שובנו א-לוהי ישענו''' - הגמרא מתארת 'מחלוקת' בין בני ישראל לקדוש ברוך הוא, האם  ישראל צריכים להתחיל את מעשה התשובה ("שובו אלי ואשובה אליכם") או שדווקא הקב"ה צריך להיות הראשון ("השיבנו ה' אליך ונשובה"), כאשר באופן הראשון המעלה היא עבודת המטה שחודרת בשלימות באדם אך היא מוגבלת, ובאופן השני התשובה נעלית יותר, אך כיון שאין היא מצד האדם היא לא חודרת בו בשלימות ובפנימיות, והפשרה היא כפי שיהיה בגאולה באופן של "שובנו אלוקי ישענו", שהקב"ה יעורר את בני ישראל לתשובה, אך באופן עדין ולא מורגש, ועיקר מעשה התשובה יהיה מצד בני ישראל ולכן יהיה בתשובה זו את ב' המעלות{{הערה|תורת מנחם חלק ל' עמוד 240.}}.
*'''צדק לפניו יהלך''' - בביאור תיבת צדק יש ביאורים שונים בחסידות, לפעמים מבואר{{הערה|יהל אור על המקום, ועוד.}} שהוא בחינת המלכות וכנסת ישראל המתעלית על ידי עבודתה ומגיעה למצב של 'לפניו', לפני הקב"ה ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/37/81b.htm לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פא, ב].}}, ולעיתים מבואר שהוא בלשון זכר ומורה על מדת החסד המתעוררת בלב האדם ב[[אתערותא דלתתא]] על ידי התעוררות אהבת ה' בקריאת שמע{{הערה|1=תניא [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/32.htmאגרת הקודש ל"ב].}}, ומה שכתוב 'יהלך' ולא ילך, היות שכוונת הפסוק היא שהאדם 'מוליך' את [[פנימיות הלב]] שלו לקב"ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/4.htm תניא אגרת הקודש ד].}}.
* '''אמת מארץ תצמח''' - התורה נקראת 'אמת', והיא 'צומחת' כראוי רק כשהאדם משים עצמו כ'ארץ', בבחינת ביטול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/45/307.htm תורת שמואל תרכ"ז עמוד שז].}} (רבותינו נשיאינו השתמשו פעמים רבות במטבע לשון זו כשעוררו על [[כולל חב"ד ארץ הקודש|צדקת ארץ ישראל]]).

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[רצית ה']]}}
בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי]] לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] הלחין הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדת ה-84 של הרבי ניגון על המילים {{ציטוטון|רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ. הַרְאֵנוּ ה' חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ. אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ.}}{{הערה|תהלים פה, ב; ז-ח}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=205 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/64/index.htm תהילים עם פירוש יהל אור - מזמור פ"ה]'''
*[[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|לשמיעת הניגון]] מפי ר' [[שלום ברוכשטט]]
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/27-07-2016-00-23-26-song20.mp3 לשמיעת הניגון] מושר על ידי חיילי צבאות ה'

{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]