עריכת הדף "תהלים ע"ח"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים ע"ח{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי
| תוכן = '''א:''' מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי.

'''ב:''' אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם.

'''ג:''' אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ.

'''ד:''' לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת ה' וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה.

'''ה:''' וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם.

'''ו:''' לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם.

'''ז:''' וְיָשִׂימוּ בֵא-לֹהִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵ-ל וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ.

'''ח:''' וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵ-ל רוּחוֹ.

'''ט:''' בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב.

'''י:''' לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱ-לֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת.

'''יא:''' וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם.

'''יב:''' נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן.

'''יג:''' בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד.

'''יד:''' וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ.

'''טו:''' יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה.

'''טז:''' וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם.

'''יז:''' וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה.

'''יח:''' וַיְנַסּוּ אֵ-ל בִּלְבָבָם לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָׁם.

'''יט:''' וַיְדַבְּרוּ בֵּא-לֹהִים אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵ-ל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר.

'''כ:''' הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ.

'''כא:''' לָכֵן שָׁמַע ה' וַיִּתְעַבָּר וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל.

'''כב:''' כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּא-לֹהִים וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ.

'''כג:''' וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח.

'''כד:''' וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.

'''כה:''' לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע.

'''כו:''' יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן.

'''כז:''' וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף.

'''כח:''' וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו.

'''כט:''' וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.

'''ל:''' לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם.

'''לא:''' וְאַף אֱ-לֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ.

'''לב:''' בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו.

'''לג:''' וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה.

'''לד:''' אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵ-ל.

'''לה:''' וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱ-לֹהִים צוּרָם וְאֵ-ל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם.

'''לו:''' וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ.

'''לז:''' וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ.

'''לח:''' וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ.

'''לט:''' וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב.

'''מ:''' כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן.

'''מא:''' וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ.

'''מב:''' לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר.

'''מג:''' אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן.

'''מד:''' וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן.

'''מה:''' יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם.

'''מו:''' וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה.

'''מז:''' יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל.

'''מח:''' וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים.

'''מט:''' יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

'''נ:''' יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר.

'''נא:''' וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם.

'''נב:''' וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר.

'''נג:''' וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם.

'''נד:''' וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ.

'''נה:''' וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

'''נו:''' וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱ-לֹהִים עֶלְיוֹן וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ.

'''נז:''' וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה.

'''נח:''' וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ.

'''נט:''' שָׁמַע אֱ-לֹהִים וַיִּתְעַבָּר וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל.

'''ס:''' וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם.

'''סא:''' וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר.

'''סב:''' וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר.

'''סג:''' בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ.

'''סד:''' כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה.

'''סה:''' וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה' כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן.

'''סו:''' וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ.

'''סז:''' וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר.

'''סח:''' וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב.

'''סט:''' וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם.

'''ע:''' וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן.

'''עא:''' מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ.

'''עב:''' וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם.
}}

'''תהלים ע"ח''' הוא המזמור ה-78 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ח ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-77, ועד ליום ההולדת ה-78.

מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים ל[[אסף בן ברכיהו]], והוא מפרט את הניסים שנעשו לבני ישראל מ[[יציאת מצרים]] ועד להכתרה של [[דוד המלך]] על בני ישראל.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר כל הניסין שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל מיציאת מצרים עד שנעשה דוד מלך על ישראל".

מזמור זה, הוא השני באורכו מכלל הפרקים בספר תהלים, והוא כולל 72 פסוקים{{הערה|הפרק היחיד שארוך יותר ממנו, הוא [[תהלים קי"ט|מזמור קי"ט]].}}.

המזמור סוקר את הניסים של [[יציאת מצרים]] ההשגחה האלוקית במהלך [[נדודי בני ישראל במדבר|מסע בני ישראל במדבר]], ועד בחירתו של [[דוד]] למלך ותיאור [[ירושלים]] כמקום ה[[בית המקדש|מקדש]], ולצד זאת את ההנהגה של בני ישראל באופן של [[קשה עורף|קשיות עורף]], כשהם נוהגים בכפיות טובה.

פסוק ל"ח במזמור זה, "והוא רחום יכפר עוון", כולל י"ג תיבות והוא מכוון כנגד [[י"ג מידות הרחמים]] והוא משולב בתפילות רבות בימות השנה ובימי הסליחות והרחמים והימים הנוראים.

==בחסידות==
*'''מספרים תהלות ה' . . למען ידעו דור אחרון . . ומצוותיו ינצורו''' –  המטרה בניסים שהקב"ה עשה לבני ישראל הוא כדי שיקבלו את התורה, והדבר מוכיח על הקשר ההדוק בין זכירת וסיפור הניסים לבין קיום המצוות, וכשחס ושלום שוכחים מהעיסוק בסיפור הניסים, עלולים לשכוח גם מקיום המצוות{{הערה|ד"ה לכן אמור ה'תשל"ט.}}.
*'''ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל''' – 'עדות' הוא קיום המצוות שבכל ישראל בשווה, ולכן מקשר זאת עם השם 'יעקב' שניתן לו מיד עם הלידה, ואילו ב'תורה' ששם כל אחד משיג באופן ובעומק אחר ויש חילוקים, מקשר הפסוק עם השם 'ישראל' שניתן ליעקב רק בשל מעשיו, והמצוות קשורות עם השם 'עדות' כי הם מגלים את הקב"ה בעולם, בדוגמת עדים כפשוטם שמגלים דבר הנעלם{{הערה|ד"ה ויקם עדות ביעקב ה'תשד"מ. וראו לקוטי שיחות חלק כ' עמוד 392, משיחת שבת פרשת וירא ה'תש"מ.}}.
*'''בני אפרים נושקי רומי קשת''' – בפשטות החטא של בני אפרים היתה בכך שדחקו את הקץ ובטחו בגבורתם ורצו לצאת ממצרים לפני שהגיע הזמן, ובפנימיות, החטא שלהם היה שהיה חסר להם בהתקשרות לנשיא הדור, ולכן היה חסר להם בחיות וזה בא לידי ביטוי בכך שהם הפכו ל'עצמות היבשות' ונפלו בגת של פלישתים, שהגת היא מקום של אסקופה הנדרסת, ושייכת לפלישתים שהיא מבוי המפולש שכולם יכולים להיכנס לשם, והתיקון שלהם היה דווקא על ידי יחזקאל שהכינוי שלו בפסוק הוא 'בן בוזי', מלשון ביזיון, שהיה בביטול גמור, ועל ידו השפיע בהם חיות מחדש{{הערה|שמחת בית השואבה תרצ"ב, אוטווצק.}}.
*'''לחם אבירים אכל איש''' – המן לא היה מזון גשמי בלבד, אלא גם מזון רוחני לנשמה, והיות שבנשמה כל ישראל שווים, השיעור של המן היה שיעור 'עצמי' שווה אצל כולם – עומר לגולגולת, ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, ואפילו הרשעים מבין בני ישראל שנהגו היפך הוראת משה, היה להם עומר לגולגולת, וההוראה מכך שגם התורה נקראת לחם, ובעוד ותורת הנגלה היא 'לחם מן הארץ', פנימיות התורה היא בחינת לחם מן השמים, ולכן היא שייכת לכל יהודי ויהודי, כי על ידי לימוד תורת החסידות מזינים את הנשמה והיא מקבלת חיות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד106. שיחת שבת פרשת בשלח ה'תשמ"ה וי"ט כסלו ה'תשט"ז.}}.
*'''ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו''' – למרות שיתכן שהדיבור יהיה מן השפה ולחוץ בלבד ולא יחדור בלב, על יהודי להתחזק באמונה בביאת משיח ובגאולה ולומר זאת שוב ושוב בפה, עד שזה יחדור גם בלב והאמונה תהיה מונחת אצלו באמת{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ז.}}.
*'''ישלח בם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם''' – תיאור סדר המכות במזמור שונה מהסדר של מכות מצרים כפי שהתרחשו בפועל{{הערה|הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים עמוד כו. לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 20.}}.
*'''ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה''' – חז"ל חלקו האם כל מכה במצרים כללה בתוכה ארבע מכות או חמש מכות, והכלבו מבאר שחולקים האם המכה חדרה רק בארבע יסודות, או שאפילו בחומר ההיולי המופשט, והדבר קשור להבנה שלהם עד כמה טומאת מצרים חדרה במציאות. ובעבודת השם המשמעות היא, שהיציאה ממצרים והמלחמה עם היצר הרע צריכם להיות לא רק ברובד הגלוי, אלא גם בצדדים הנסתרים והעדינים ביותר של המציאות, להשתחרר מההגבלות של היצר הרע והנפש הבהמית ולגלות את עצם הנפש האלוקית שאין בה כל הגבלות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 87 ואילך, שיחות ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ד, ואחרון של פסח ה'תשי"ח.}}.
*'''ואת אויביהם כיסה הים''' – הלשון 'טביעה' כפי שמופיעה בתורה, מורה שעדיין יש מציאות של רע, אלא שהכניעו והטביעו אותה בים, שזה מורה על העבודה של [[אתכפיא]], לעומת זאת הלשון 'כיסה הים' מדבר על הים בלבד מבלי להתייחס ישירות למציאות של הרע שהוטבעה, שזה מורה על העבודה של אתהפכא, שהרע עצמו נכלל בטוב ומהפכים אותו לחלוטין, והאופן הנעלה יותר רמוז דווקא בתהלים שהוא דוגמת 'דברי סופרים' שערבים יותר כיון שבני ישראל מוסיפים גם מעבר למה שהתורה מחייבת מצד עצמה, ונאמרים על ידי דוד שקשור עם משיח, ומכך ההוראה לכל יהודי שלא יסתפק בניצחון הרע באופן של אתכפיא, אלא יוסיף וישתדל להפוך גם את הרע עצמו לטוב{{הערה|משיחת שבת פרשת בשלח, ט"ו שבט ה'תשמ"ג.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[וינחם לבטח]], [[ויבחר בדוד]]}}
לכבוד יום הולדתו ה-77 של הרבי בי"א ניסן ה'תשל"ט, הולחנו והותאמו שני ניגונים על פסוקים מתוך פרקו האישי החדש של הרבי.

ניגון אחד, על הפסוקים 'ויבחר בדוד', הותאם על ניגון המיוחס במקורו לר' זלמן לויטין מהאדיטש (ניגון ס"ב בפרוייקט מסורת הניגונים(, ובתחילה הוא היה היחיד שחובר באותה שנה, אבל מכיוון שכאשר ניגנו אותו לראשונה לפני הרבי, פני הרבי הרצינו עד לסיום הניגון. התאימו ניגון נוסף למילים אחרות מתוך המזמור מהפסוקים 'וינחם לבטח', על ניגון המיוחס לסבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (ניגון ע"א בספר הניגונים).

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=94 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]