עריכת הדף "תהלים ס"ה"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים ס"ה{{ש}}לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר.

'''ב:''' לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה, אֱ-לֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.

'''ג:''' שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ.

'''ד:''' דִּבְרֵי עֲוֺנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.

'''ה:''' אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.

'''ו:''' נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים.

'''ז:''' מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.

'''ח:''' מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.

'''ט:''' וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין.

'''י:''' פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱ-לֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ.

'''יא:''' תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.

'''יב:''' עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן.

'''יג:''' יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.

'''יד:''' לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.
</poem>
}}
'''תהלים ס"ה''' הוא המזמור ה-65 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ה ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-64, ועד ליום ההולדת ה-65.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "שבחים גדולים ונוראים להקב"ה ובקשות ותפלות על חטאתינו והכלל שאי אפשר לספר גבורותיו ומי ימלל גבורותיו, על כן דומיה תהלה לו".

תוכן המזמור הוא שבח והודאה לה', ולפי המבואר במפרשים, דוד אמר מזמור זה בהודאה על שפר הגשמים שירדו בארץ לאחר שנות רעב ובצורת.

==בסדר התפילה==
לפי מנהג חלק מהעדות, נוהגים לומר פרק זה בסדר תפילת שחרית של [[יום כיפור]] בשל תוכנו שעוסק בחזרה בתשובה.

פסוק ג' מהמזמור ""שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו", מהווה פתיחה של אחד מהקטעים בסדר ה[[סליחות]], וכן משמש כפזמון חוזר בתפילת יום כיפור.

את סדר ה[[ברית מילה]] פותחים בהכרזת פסוק ה': "אשרי תבחר ותקרב".


==בחסידות==
*'''[[אשרי תבחר תשט"ז|אשרי תבחר ותקרב]]''' - הקשר בין הפסוק לתוכן הרוחני של הברית מילה.
*'''פקדת הארץ ותשוקקה''' - הנשמה מצד עצמה כשהיא נמצאת בגוף, אינה יכולה להשתוקק לאלוקות היות והגוף ועניני העולם מסתירים עליה, ורק על ידי "פקדת הארץ", קיום פיקודי השם שמגיעים מ'הארץ' העליונה רצונו של הקדוש ברוך הוא, מתעורר אצל האדם כנגד זה הרצון העצמי של הנשמה לאלוקות, ואזי היא נעשית 'פקדת' מלשון פקידת עקרות, ש'נולדת' בקרבה אהבת השם{{הערה|לקוטי תורה במדבר ה, ג.}}.
*'''עמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו''' - בכל עניני עבודת השם צריך האדם להקפיד שפיו וליבו יהיו שווים, שיהיה 'תוכו כברו' ה"עמקים" כמו ה"יעטפו בר", אך בשעה שיוצא בשירה ("אף ישירו"), צריך הוא שליבו יהיה נשבר בקרבו ("יתרועעו", מלשון תרועה, שבירה){{הערה|ר' [[לייב שרה'ס]], אסיפת אמרים מהבעל שם טוב ותלמידיו.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=77&hilite= תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/50/index.htm יהל אור - פרק סה]'''

{{הערות שוליים}}
{{תהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|סה]]