עריכת הדף "תהלים ס"א"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*'''אגורה באהלך עולמים''' - הגמרא ביבמות{{הערה|צו, ב.}} מבארת שכוונת הפסוק היה שעל ידי שלומדים את תורתו של האדם בעולם הזה אחר פטירתו שפיו דובבות בקבר וכך הוא 'חי' בשני העולמות יחדיו, בעולם העליון ובעולם הזה, ובחסידות מוסבר על סיום הפסוק 'אחסה בסתר כנפיך '''סלה''', שדווקא על ידי ההמשכה של המצוות בעולם הזה, יש נצחיות לחיות האלוקית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1K5xuIeONXRbIzv3tZy0W-b-ikyddll-G/view מאמר ד"ה 'אגורה באהלך עולמים', "ללמוד ברבים" ב' ניסן תרצ"ה, ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד שנ, המאמר הראשון בקונטרס ב' ניסן תרצ"ה].}}. | *'''אגורה באהלך עולמים''' - הגמרא ביבמות{{הערה|צו, ב.}} מבארת שכוונת הפסוק היה שעל ידי שלומדים את תורתו של האדם בעולם הזה אחר פטירתו שפיו דובבות בקבר וכך הוא 'חי' בשני העולמות יחדיו, בעולם העליון ובעולם הזה, ובחסידות מוסבר על סיום הפסוק 'אחסה בסתר כנפיך '''סלה''', שדווקא על ידי ההמשכה של המצוות בעולם הזה, יש נצחיות לחיות האלוקית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1K5xuIeONXRbIzv3tZy0W-b-ikyddll-G/view מאמר ד"ה 'אגורה באהלך עולמים', "ללמוד ברבים" ב' ניסן תרצ"ה, ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד שנ, המאמר הראשון בקונטרס ב' ניסן תרצ"ה].}}. | ||
*'''ימים על ימי מלך תוסיף''' - מזמור זה קשור עם תחילת שנת הס"א, לאחר שאדם יצא מגדר [[כרת]], והדבר רמוז במילה 'ימי' שהיא ב[[גימטריא]] 60{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/388.htm שיחת שבת פרשת אחרי תשכ"ב].}}, והכוונה ב'מלך' היא על כל אחד מישראל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שם], וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/283/295.htm שיחת י"א ניסן סט"ו].}}. | *'''ימים על ימי מלך תוסיף''' - מזמור זה קשור עם תחילת שנת הס"א, לאחר שאדם יצא מגדר [[כרת]], והדבר רמוז במילה 'ימי' שהיא ב[[גימטריא]] 60{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/388.htm שיחת שבת פרשת אחרי תשכ"ב].}}, והכוונה ב'מלך' היא על כל אחד מישראל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שם], וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/283/295.htm שיחת י"א ניסן סט"ו].}}. | ||
*'''חסד ואמת מן ינצרוהו''' - על יסוד דברי המדרש{{הערה|תנחומא פרשת משפטים: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים. אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו. אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!..."}}. שהקב"ה סירב לברוא את העולם בלי עניים ועשירים כדי שיהיה מי ש'ישמור' ויקיים את מידת החסד, מוסבר בחסידות שהעשירים צריכים להתבונן בכך שכל המציאות שיש עני זה כדי שלעשיר יהיה על מי לרחם, וזה עצמו צריך לעורר אצלו בושה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/4/1/index.htm לקוטי שיחות חלק ל' שיחה וירא].}}. זהו גם הפסוק המובא בחסידות כיסוד לכך ש[[סדר ההשתלשלות]] כולו הוא בבחינת [[משפיע]] ו[[מקבל]]{{הערה|1=סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ. [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14894&CategoryID=2363 שיחת פורים קטן תשמ"ו] | *'''חסד ואמת מן ינצרוהו''' - על יסוד דברי המדרש{{הערה|תנחומא פרשת משפטים: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים. אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו. אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!..."}}. שהקב"ה סירב לברוא את העולם בלי עניים ועשירים כדי שיהיה מי ש'ישמור' ויקיים את מידת החסד, מוסבר בחסידות שהעשירים צריכים להתבונן בכך שכל המציאות שיש עני זה כדי שלעשיר יהיה על מי לרחם, וזה עצמו צריך לעורר אצלו בושה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/4/1/index.htm לקוטי שיחות חלק ל' שיחה וירא].}}. זהו גם הפסוק המובא בחסידות כיסוד לכך ש[[סדר ההשתלשלות]] כולו הוא בבחינת [[משפיע]] ו[[מקבל]]{{הערה|1=סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ. [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14894&CategoryID=2363 שיחת פורים קטן תשמ"ו].}}. | ||
*'''לשלמי נדרי יום יום''' - הסדר במזמור הוא שקודם הקב"ה נותן ליהודי מלמעלה אריכות ימים וכל המצטרך לו, ואזי בני ישראל משתמשים עם הכוחות שניתנו להם כדי למלא את הרצון האלוקי ולמלא את הרצון העליון בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שיחת פרשת אחרי תשכ"ב, שם].}}. | *'''לשלמי נדרי יום יום''' - הסדר במזמור הוא שקודם הקב"ה נותן ליהודי מלמעלה אריכות ימים וכל המצטרך לו, ואזי בני ישראל משתמשים עם הכוחות שניתנו להם כדי למלא את הרצון האלוקי ולמלא את הרצון העליון בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שיחת פרשת אחרי תשכ"ב, שם].}}. | ||