עריכת הדף "
תהלים ס"א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{חלונית | כותרת = תהילים ס"א{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד}} | רוחב = 30% | תוכן = <poem> '''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד.{{ש}} '''ב:''' שִׁמְעָה אֱ-לֹהִים, רִנָּתִי; הַקְשִׁיבָה, תְּפִלָּתִי.{{ש}} '''ג:''' מִקְצֵה הָאָרֶץ, אֵלֶיךָ אֶקְרָא - בַּעֲטֹף לִבִּי; בְּצוּר-יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי.{{ש}} '''ד:''' כִּי-הָיִיתָ מַחְסֶה לִי; מִגְדַּל-עֹז, מִפְּנֵי אוֹיֵב.{{ש}} '''ה:''' אָגוּרָה בְאָהָלְךָ, עוֹלָמִים; אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה.{{ש}} '''ו:''' כִּי-אַתָּה אֱ-לֹהִים, שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי; נָתַתָּ יְרֻשַּׁת, יִרְאֵי שְׁמֶךָ.{{ש}} '''ז:''' יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר.{{ש}} '''ח:''' יֵשֵׁב עוֹלָם, לִפְנֵי אֱ-לֹהִים; חֶסֶד וֶאֱמֶת, מַן יִנְצְרֻהוּ.{{ש}} '''ט:''' כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד - לְשַׁלְּמִי נְדָרַי, יוֹם יוֹם. </poem> }} '''תהילים ס"א''' הוא המזמור ה-61 ב[[תהילים|ספר תהילים]]. על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"א ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-60, ועד ליום ההולדת ה-61. ==תוכן המזמור== ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זאת התפילה אמר דוד כשהיה בורח מפני שאול. וכל מחשבותיו ובקשתו היה להאריך לו ימים, לא בשביל תאוות עולם הזה, רק להתעסק ב[[יראת השם]] כל ימיו". שלושת הפסוקים הראשונים הם מעין הקדמה הכוללת בקשה שהתפילה תתקבל. ==בחסידות== *'''מקצה הארץ אליך אקרא''' - 'ארץ' רומז לגשמיות והארציות הנחותה, ו'קצה הארץ' הוא הקצה התחתון ביותר של מיצר הגלות, ודווקא משם בוקעת הקריאה 'אליך', הקב"ה בעצמו כפי שהוא למעלה מכל כינוי או תואר, ודווקא קריאה זו מן המיצר ביכולתה להביא את הגילוי אור הנעלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/321/328.htm מאמר אחשון של פסח תשכ"ב].}}. *'''אגורה באהלך עולמים''' - הגמרא ביבמות{{הערה|צו, ב.}} מבארת שכוונת הפסוק היה שעל ידי שלומדים את תורתו של האדם בעולם הזה אחר פטירתו שפיו דובבות בקבר וכך הוא 'חי' בשני העולמות יחדיו, בעולם העליון ובעולם הזה, ובחסידות מוסבר על סיום הפסוק 'אחסה בסתר כנפיך '''סלה''', שדווקא על ידי ההמשכה של המצוות בעולם הזה, יש נצחיות לחיות האלוקית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1K5xuIeONXRbIzv3tZy0W-b-ikyddll-G/view מאמר ד"ה 'אגורה באהלך עולמים', "ללמוד ברבים" ב' ניסן תרצ"ה, ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד שנ, המאמר הראשון בקונטרס ב' ניסן תרצ"ה].}}. *'''ימים על ימי מלך תוסיף''' - מזמור זה קשור עם תחילת שנת הס"א, לאחר שאדם יצא מגדר [[כרת]], והדבר רמוז במילה 'ימי' שהיא ב[[גימטריא]] 60{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/388.htm שיחת שבת פרשת אחרי תשכ"ב].}}, והכוונה ב'מלך' היא על כל אחד מישראל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שם], וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/283/295.htm שיחת י"א ניסן סט"ו].}}. *'''חסד ואמת מן ינצרוהו''' - על יסוד דברי המדרש{{הערה|תנחומא פרשת משפטים: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים. אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו. אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!..."}}. שהקב"ה סירב לברוא את העולם בלי עניים ועשירים כדי שיהיה מי ש'ישמור' ויקיים את מידת החסד, מוסבר בחסידות שהעשירים צריכים להתבונן בכך שכל המציאות שיש עני זה כדי שלעשיר יהיה על מי לרחם, וזה עצמו צריך לעורר אצלו בושה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/4/1/index.htm לקוטי שיחות חלק ל' שיחה וירא].}}. זהו גם הפסוק המובא בחסידות כיסוד לכך ש[[סדר ההשתלשלות]] כולו הוא בבחינת [[משפיע]] ו[[מקבל]]{{הערה|1=סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ. [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14894&CategoryID=2363 שיחת פורים קטן תשמ"ו]. וראו גם ספר המאמרים תש"ח עמוד 246.}}. *'''לשלמי נדרי יום יום''' - הסדר במזמור הוא שקודם הקב"ה נותן ליהודי מלמעלה אריכות ימים וכל המצטרך לו, ואזי בני ישראל משתמשים עם הכוחות שניתנו להם כדי למלא את הרצון האלוקי ולמלא את הרצון העליון בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/379/390.htm#_ftn1547 שיחת פרשת אחרי תשכ"ב, שם].}}. ==במוזיקה החסידית== לפסוק "יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר" ישנם מספר לחנים חסידיים, כשאת הנפוץ שבהם מקובל לשיר באירועים בעת כניסה או יציאה של אדמו"רים ודמויות רבניות חשובות. לפסוק קיים גם ביצוע של הזמר החסידי [[אברהם פריד]]{{הערה|באלבום 'מעגל השנה 3'.}}. ==ראו גם== *[[בצור ירום]] - סדרת ספרי ביאורים ל[[תניא]] מאת הרב [[יורם אברג'ל]] ==קישורים חיצוניים== *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=73&hilite= תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]''' {{הערות שוליים}} {{תהילים}} [[קטגוריה:תהלים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:כתב קטן
(
עריכה
)
תבנית:מזמורי ספר התהלים
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תהילים
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף