עריכת הדף "תהלים ל'"

{{חלונית
|ניקוד=כן
|כותרת=תהלים ל'{{ש}}מזמור שיר חנוכת הבית
|תוכן='''א'''מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃{{ש}}
'''ב:''' אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ {{ש}}
'''ג:''' ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ {{ש}}
'''ד:''' ה' הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי־[מִיָּרְדִי־] בוֹר׃{{ש}}
'''ה:''' זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ש}}
'''ו:''' כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃{{ש}}
'''ז:''' וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃{{ש}}
'''ח:''' ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃{{ש}}
'''ט:''' אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃{{ש}}
'''י:''' מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
'''י"א:''' שְׁמַע־ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה־עֹזֵר לִי׃{{ש}}
'''י"ב:''' הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ש}}
'''י"ג:''' לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ש}}
}}
'''תהלים ל'''' הוא פרק ב[[תהלים]] בו אומר [[דוד המלך]] מזמור מיוחד עבור חנוכת [[בית המקדש]]. כמו כן פרק ל' משמש גם כקטע בתפילה הנאמר לאחר הודו, ולפני [[ברוך שאמר]]. ב[[סולם התפילה]] המזמור נמצא ב[[עולם העשייה]].

==תוכן המזמור==
המזמור מדבר על שירה שאמר [[דוד המלך]] כשחנך בית, ישנה מחלוקת האם מדובר בבניין ביתו הפרטי{{הערה|אבן עזרא על הפסוק בפירושו השלישי "והקרוב אלי…".}} או שאמר זאת על מנת שיאמרו אותו בחנוכת [[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך|שלמה בנו]]{{הערה|רש"י ורוב המפרשים.}}, וישנם הסבורים שמדובר במשל בלבד{{הערה|מלבי"ם.}}.

==בחסידות==
{{להשלים}}
==="מזמור שיר"{{הערה|פסוק א.}}===
אדמוה"ז{{הערה|לקוטי תורה ברכה צח' עמ' ג}} שולל שמזמור ושיר זה אותו דבר ומסביר שניגון בכלי שיר נקרא מזמור שזה קול זמרה שיוצא מהכלי ושיר הוא קול שיוצא מהפה, והמלאכים בגלל שהם מלובשים בכלי אינם מגיעים לביטול של נשמות ישראל בג"ע שאינם מלובשים בכלי.

===ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}===
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]].

אף שבתחילה הם טענו לפני ה' בימי ההכנה למתן תורה - "מה אנוש כי תזכרנו"{{הערה|תהלים ח, ה.}}, (מדוע אתה נותן את התורה לבשר ודם? תזכור אותנו ותתן אותה לנו!) כאשר בני ישראל אמרו [[נעשה ונשמע]] - הסכימו ה[[מלאכים]] שמגיע להם לקבל את התורה{{הערה|שבת פט, א.}}.

אולם לאחר [[חטא העגל]] חזרה טענתם של המלאכים שבישראל שולט היצר הרע. ועל זה אמר דוד המלך במזמור שאמר לכבוד חנוכת המקדש {{ציטוטון|ולא שמחת אויבי לי}}, שהטענה של המלאכים הייתה ש[[בני ישראל]] לקחו את הזהב ועשו ממנו עגל ופסל המנוגד לאלוקים, אך עכשיו בני ישראל לוקחים את הזהב ובונים ממנו [[בית מקדש|משכן]] לה', ולכן שלא יקשיב לטענתם של המלאכים שהרי בזהב המקדש כפרו על זהב העגל.

===שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}===
מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד ייתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.

על המילה במזמור "דיליתני" מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקו"ת ברכה צח' עמ' ד}} שלושה פירושים בהם הוא מסביר את מעלת ישראל על המלאכים:1) "מלשון התרוממות והתנשאות" שהנשמה יותר גבוהה מהמלאכים כי היא מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים. 2) "מלשון דלות ועניות" שלנשמה אין לבוש שמגביל אותה כמו שיש למלאכים. 3) "מלשון שאיבה" שהנשמה נשאבה ממקור התורה ולכן היא שייכת לקבל את התורה יותר מהמלאכים.

==ניגון על הפרק==
על מילות הפסוק "כי רגע באפו" הלביש ר' [[אברהם ליסון]] את הלחן של [[ניגון ר']] בספר הניגונים, והוא היה מנגן זאת בשעת התפילה. לאחר פטירתו התפרסם הניגון והפך לפופולרי בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/621359/ מיוחד: הזמרים החב"דיים התאחדו להנציח את הניגון הישן] {{אינפו}}}}.

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תהלים|כ]]
[[text:תהלים פרק ל']]