עריכת הדף "תהלים ל"ח"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 35%
|כותרת= תהלים ל"ח {{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר
| תוכן =
'''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר.

'''ב:''' ה' אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.

'''ג:''' כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ.

'''ד:''' אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי.

'''ה:''' כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי.

'''ו:''' הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי.

'''ז:''' נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי.

'''ח:''' כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי.

'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.

'''י:''' אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.

'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.

'''יב:''' אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.

'''יג:''' וַיְנַקְשׁוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ.

'''יד:''' וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו.

'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.

'''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי.

'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.

'''יח:''' כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד.

'''יט:''' כִּי עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי.

'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.

'''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי (רָדְפִי) טוֹב.

'''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.

'''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

}}
'''תהילים י"ד''' הוא המזמור הארבע עשר ב[[ספר תהילים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה ל[[יום הולדת]] ה-37, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-38.

== תוכן המזמור ==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות הגלות וכל יחיד שהוא בצרה עליו להתפלל זה המזמור לכך אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים".

'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו.

'''* פסוקים י'-כ"א:''' המשורר מתאר את הבדידות וההתמודדויות שלו.

'''* פסוקים כ"ב-כ"ג:''' המשורר חותם את המזמור בבקשה מה' שימהר להושיעו.

== ביאור רבותינו נשיאנו ==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה. 

וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה. 

אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=47&hilite= תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|לח]]