עריכת הדף "תהלים ט"ו"

{{חלונית
|רוחב=25%
|ניקוד=כן
|כותרת=מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך.
|תוכן='''א:''' מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.

'''ב:''' הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.

'''ג:''' לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.

'''ד:''' נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד;{{ש}}
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.

'''ה:''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}}
עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}}
'''תהלים ט"ו''' הוא המזמור החמישה עשר ב[[ספר תהלים]].

==סוגת המזמור==
[[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהלים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] [[תהלים כ"ג]]}}

==תוכן המזמור==
בפרק מוגדר מי האיש הרשאי לדור תחת אוהלו של ה'. והדרישות הם תכונות מיוחדות שהאדם צריך לעמוד בהן, כגון:{{ציטוטון|נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד;}}, {{ציטוטון|נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.}} ולסיום נאמר:{{ציטוטון|עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}}

==ביאורי רבותינו נשיאנו==
ה[[מגיד ממזריטש]] מפרש את הפסוק{{הערה|[[אור תורה]] סז,א. וליקוטי אמרים סרי"ט}} " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שה[[אדם]] נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה [[מחשבות זרות]] ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו.
שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"ועשה טוב", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו.

ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|י]]