עריכת הדף "תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א'"

'''פרק א תניא''' [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי [[צדיק]] ואל תהי [[רשע]] ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן [[מסכת אבות|[אבות]] פרק ב'] ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה [[עצבות|עצב]] ולא יוכל ל[[עבודת ה'|עבוד ה']] ב[[שמחה]] ובטוב [[לב]]ב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו ב[[גמרא]] ה' חלוקות. [[צדיק וטוב לו]] [[צדיק ורע לו]] [[רשע וטוב לו]] [[רשע ורע לו]] ו[[בינוני]]. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא [[פרשת משפטים]] פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' ד[[מסכת ברכות|ברכות]] צדיקים [[יצר טוב]] שופטן כו' רשעים [[יצר הרע]] שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין [[מהות]] מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' ד[[מסכת יבמות|יבמות]] ובפרק קמא ד[[מסכת נידה|נדה]] ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו [[מצות עשה]] שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק ב[[תורה]] ואינו עוסק שעליו דרשו [[רז"ל]] כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|*(ומה שכתוב ב[[זוהר]] חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא ל[[אליהו הנביא|אליהו]] אבל לפי תשובת אליהו שם הפירוש צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}}והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא [[שם המושאל]] לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת [[שם התואר]] והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה [[הקב"ה]] בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם: 

אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב [[חיים ויטאל]] [[זכרונו לברכה]] ב[[שער הקדושה]] [וב[[עץ חיים]] שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי [[נשמות]] דכתיב ונשמות אני עשיתי שהן שתי [[נפשות]] נפש אחת מצד ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] והיא המתלבשת ב[[דם]] ה[[אדם]] להחיות ה[[גוף]] וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל ה[[מדות]] [[רע]]ות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו [[כעס]] ו[[גאוה]] מ[[יסוד האש]] שנגבה למעלה. ותאות ה[[תענוג]]ים מ[[יסוד המים]] כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. ו[[הוללות]] ו[[ליצנות]] ו[[התפארות]] ודברים בטלים מ[[יסוד הרוח]]. ו[[עצלות]] ו[[עצבות]] מ[[יסוד העפר]]. וגם מדות טובות שב[[טבע]] כל [[ישראל]] בתולדותם כמו [[רחמנות]] ו[[גמילות חסדים]] באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מ[[קליפת נוגה]] שיש בה גם כן טוב והיא מסוד [[עץ הדעת טוב ורע]]: 

מה שאין כן נפשות אומות [[עובדי גלולים]] הן משאר קליפות [[טמא]]ות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר כו':<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>