עריכת הדף "שעשועי המלך בעצמותו"

'''שעשועי המלך בעצמותו''' הוא מקור ה[[תענוג|תענוגים]] ב[[עצמותו ומהותו יתברך]], שנמשך למטה ומתגלה על ידי [[לימוד תורה|לימוד התורה]].

==ביאור המושג==
מקור הביטוי הוא בלשון הפסוק שנאמר על התורה "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת"{{הערה|משלי ח, ל.}}, ובספר [[עמק המלך]] דרוש 'שעשוע המלך' (שמבאר בטעם הדבר שנקרא 'שעשוע', כי תענוג כולל [[רצוא ושוב]], ולכן המילה שעשוע כוללת פעמיים את המילה 'שע', מלשון פניה{{הערה|כמו 'ואל הבל ומנחתו לא שעה'.}}, רצוב ושוב){{הערה|התבאר בלקוטי תורה במדבר יח, ד. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/13/555.htm מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד תקנה]. ועוד.}}.

האדם נברא בדוגמת הקב"ה, ואצל האדם למטה, מבין כוחות הנפש כח התענוג הוא הכח הגבוה והנעלה ביותר, המושרש בעצם הנפש, וכך גם אצל הקב"ה כביכול, כח התענוג הוא הוא הנעלה ביותר מבין הכוחות.

בחינה זו המכונה גם 'תענוג הפשוט', נקראת בלשון הפסוק "כי עמך מקור חיים", והיא ב[[אין ערוך]] לכל שאר התענוגים, ואפילו התענוגים האלוקיים הנעלים ביותר כמו [[גן עדן העליון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/29/164.htm?q=%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז עמוד קסד], ושם, שזהו פירוש הלשון "אין ערוך לך . . בעולם הזה . . לחיי העולם הבא".}}, והיא כלולה בבחינת [[טהירו עילאה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}.

עם זאת, אצל הנבראים למטה, התענוג נוצר אצל האדם מדבר שלא היה לו עד עתה והתווסף לו, אך אצל הקב"ה, שאין שום דבר שהוא באמת 'מחוץ' אליו - אמיתית התענוג הוא 'שעשועי המלך בעצמותו', שהוא והתענוג שלו - הם דבר אחד, וכל שאר השעשועים שמיוחסים לקב"ה, הם תענוג מכך שמשפיע (ולא ממה שהוא 'מקבל', כפי שזה אצל הנבראים){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א].}}.

(התורה היא שעשועיו של המלך דווקא, ולכן דוד המלך נענש על כך שאמר 'תורתך שעשועי' ו'זמירות'{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_4852/ אגרות הקודש ו', 'דוד זמירות קרית להו']. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/43/352.htm המשך תער"ב חלק ראשון פרשת ואתחנן תרע"ג, עמוד שנב]. ועוד.}}).

התגלות בחינה זו של התענוגים העצמיים, היא דווקא בהמשכת התורה למטה וקיומה בפועל על ידי בני ישראל, כלשון הפסוק "ושעשועי - את בני אדם"{{הערה|1=מבואר במקומות רבים. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-3/25/32.htm מאמר יום ב' דחג השבועות תשכ"ד].}}, וזמן הגילוי שלה הוא ב[[שמחת תורה]] ועליה מברכים '[[שהחיינו]]' בשמחת תורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/73.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב].}}, ועיקר ההתגלות שלה יהיה לעתיד לבוא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/24/index.htm מאמר ד"ה 'אלפיים שנה קדמה תורה לעולם', ב' דחג השבועות תשי"א].}}.

באופן פרטי, ה[[טעמים]] שבתורה נמשכים מהתענוג העליון העצמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/40/503.htm איתא במדרש תילים, תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמוד תקג]. שם [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/2/8/568.htm עמוד תקסח]. ועוד.}}.

ההתבוננות בענין זה הוא היסוד ללימוד התורה, כפי שפוסק [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך שלו{{הערה|1=או"ח סמ"ז ס"א.  [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/index.htm התבאר בהרחבה בשיחת יום שמחת תורה תש"כ סי"ב].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:תענוג]]