עריכת הדף "שניאור זלמן אליעזר הורביץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב אליעזר הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב הורביץ]]
הרב '''שניאור זלמן אליעזר הורביץ''', היה [[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות ובארץ ישראל, ועסקן חסידי.
הרב '''שניאור זלמן אליעזר הורביץ''' (כונה בשם '''לייזר''', [[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]] - [[ה' באדר א']] [[תשד"מ]]) היה [[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות ובארץ ישראל, ועסקן חסידי.


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
שורה 6: שורה 5:
ר' אליעזר נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]], לאביו ר' יצחק ([[איצ'ה דער מתמיד]]). נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]], ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.
ר' אליעזר נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ט]], לאביו ר' יצחק ([[איצ'ה דער מתמיד]]). נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]], ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.


לאחר ה[[בר מצווה]] נסע ללמוד בישיבה ב[[נעוועל]], שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר - ר' [[יוסף רוזין]] בנושאים תורניים. במשך תקופה היה חברותא בלימוד החסידות עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|באחד הימים שלמדו יחד, קרא ר' איצ'ה לר' מענדל ושאל אותו האם הוא לומד חסידות בשביל '[[השכלה]]' או בשביל '[[עבודה]]', ור' מענדל התחמק וענה "בשביל השכלה בוודאי שאינני לומד". לאחר מכן הוא ביקש ממנו לקרוא לבנו ר' לייזר, ושאל אותו את אותה שאלה, ושניהם פרצו יחד בבכי.}}.
לאחר ה[[בר מצווה]] נסע ללמוד בישיבה ב[[נעוועל]], שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר, ר' [[יוסף רוזין]] בנושאים תורניים.


אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] שהה ב[[יקטרינוסלב]] והתקרב מאד אל הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שנתן לו '[[סמיכה]]' לרבנות.
אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] שהה ב[[יקטרינוסלב]] והתקרב מאד אל הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] מלך המשיח, שנתן לו '[[סמיכה]]' לרבנות.


בשנת [[תרצ"ג]] יצא אביו עם שני אחיו מ[[רוסיה]], ועל פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל.
בשנת [[תרצ"ג]] יצא אביו עם שני אחיו מ[[רוסיה]], ועל פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל.


בשנת [[תרצ"ו]] השתדך עם בתו של אחד משועי העיר [[קייב]] ר' משה וינרסקי, שם נערכה חתונתו.
בשנת [[תרצ"ו]] השתדך עם בתו של אחד משועי העיר [[קייב]], שם נערכה חתונתו.


נפטר ב[[ה' אדר|ה' אדר א']] [[תשד"מ]] בגיל 74.
נפטר ב [[ה' אדר]] א' [[תשד"מ]].


==בהוראה==
==בהוראה==
מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כ[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבות '[[תומכי תמימים]]' ב[[וויטבסק]] ו[[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תש"ט]] שאז עלה ל[[ארץ הקודש]].
מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כ[[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבות '[[תומכי תמימים]]' ב[[וויטבסק]] ו[[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תש"ט]] שאז עלה ל[[ארץ הקודש]].


בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת "[[אחי תמימים]]" ב[[תל אביב]] כ[[משגיח]], ועם העתקת הישיבה ל[[לוד]] שימש שם כ[[משגיח]] ראשי.
בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת "[[אחי תמימים]]" ב[[תל אביב]] כ[[משגיח]], ועם העתקת הישיבה ל[[לוד]] שימש שם כמשגיח ראשי.


מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה.
מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה.
שורה 26: שורה 25:


== עסקנותו ==
== עסקנותו ==
בשנת [[תשכ"ב]], קיבל הוראה מ[[הרבי]] לאסוף כספים עבור [[בית הספר למלאכה]]. את הכספים העביר לידי המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].
בשנת [[תשכ"ב]], קיבל הוראה מ[[הרבי מלך המשיח]] לאסוף כספים עבור [[בית הספר למלאכה]]. את הכספים העביר לידי המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].


בשנת [[תשכ"ג]] בעת שהיה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]]. ב[[תשכ"ד]] הוקם הכולל{{הערה|הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, אך הרבי שלל זאת מכל וכל}}.
בשנת [[תשכ"ג]] בעת שהיה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים בכפר חב"ד. ב[[תשכ"ד]] הוקם הכולל {{הערה|הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, הרבי שלל זאת מכל וכל}}.


בחודש טבת [[תשכ"ג]], נכנסה הישיבה בכפר חב"ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ור' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] פתחו במבצע "מגן האלף", לגיוס הכספים מ[[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ. המבצע קיבל את השם "[[מגן האלף]]" ור' אליעזר ושלוימק'ה ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]] וב[[בני ברק]]. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה.
בחודש טבת [[תשכ"ג]], נכנסה הישיבה בכפר חב"ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ור' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] פתחו במבצע "מגן האלף", לגיוס הכספים מ[[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ. המבצע קיבל את השם "[[מגן האלף]]" ור' אליעזר ושלוימק'ה ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]] וב[[בני ברק]]. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה.


==משפחתו==
{{הערות שוליים}}
*בנו, הרב יהודה הורוביץ


==לקריאה נוספת==
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הורביץ שניאור זלמן אליעזר]]
*[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', ספר לתולדות חייו של אביו ר' איצ'ה דער מתמיד
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הורביץ שניאור זלמן אליעזר]]
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הורביץ, שניאור זלמן אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (2)]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)