עריכת הדף "שניאור (שם)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מובא ב[[מהרש"ל]]{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שה[[מהרש"ל]] נולד.}} רבי מנחם הציוני{{הערה|נולד בערך בשנת ה'ת"ק.}} "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור"{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}. | מובא ב[[מהרש"ל]]{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שה[[מהרש"ל]] נולד.}} רבי מנחם הציוני{{הערה|נולד בערך בשנת ה'ת"ק.}} "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור"{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}. | ||
אך כתב החיד"א{{הערה|בספר 'שם הגדולים' בקונטרס אחרון על השם שניאור. וראה שם במנחם ציון על החיד"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניור. וראה בקובץ מעיינות החסידות | אך כתב החיד"א{{הערה|בספר 'שם הגדולים' בקונטרס אחרון על השם שניאור. וראה שם במנחם ציון על החיד"א שהביא הדיעה שאומרת שהשם שניאור הוא מהשם סניור. וראה בקובץ מעיינות החסידות, קובץ ד, עמ' סג ואילך.}}: "ומכל מקום נראה דשם שניאור קדמון ... (ו)קראו לילד הנזכר שניאור דיש שם זה בעולם ורמוז בו שני המאורות. מאיר אורי". היינו שהשם היה בעולם קודם לכן{{הערה|ראה תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הערה|1=וכן כתב ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}}. | ||
אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכר הביאור מהמהרש"ל שנקרא על שם שני שמות אור{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.] ועוד.}}. | אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכר הביאור מהמהרש"ל שנקרא על שם שני שמות אור{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.] ועוד.}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
====זלמן==== | ====זלמן==== | ||
השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא "כינוי{{הערה|1=ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}} ובלשון תרגום"{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}} של השם שניאור, דהיינו לועזי{{הערה|מקובל לכנות אנשים ששמם שניאור בשם זה.}}. יש מי שכתב שמקורו הוא מהשם שלמה - סלמון - זלמן{{הערה|ראה בקובץ מעיינות החסידות | השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא "כינוי{{הערה|1=ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42258&st=&pgnum=216 ספר נחלת שבעה סימן מו]}} ובלשון תרגום"{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}} של השם שניאור, דהיינו לועזי{{הערה|מקובל לכנות אנשים ששמם שניאור בשם זה.}}. יש מי שכתב שמקורו הוא מהשם שלמה - סלמון - זלמן {{הערה|ראה בקובץ מעיינות החסידות, קובץ ד, עמ' סג ואילך.}}. | ||
[[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|שם=לקו"ש כ"א}}. | [[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|שם=לקו"ש כ"א}}. | ||