עריכת הדף "שנה מעוברת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===עיבור השנה=== | ===עיבור השנה=== | ||
כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים | כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והיתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשיובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע. | ||
עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}}. | עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===תיקון לקנאת הלבנה=== | ===תיקון לקנאת הלבנה=== | ||
[[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע | [[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע הקנאה הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, ועל ידי השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים. | ||
===פורים קטן ופורים גדול=== | ===פורים קטן ופורים גדול=== | ||
במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות, על דרך "ונפשי כעפר לכל תהיה".. | במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך יחד עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות, על דרך "ונפשי כעפר לכל תהיה".. | ||
===שישים | ===שישים יום של שמחה=== | ||
קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]] | קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]] | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]== | ==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]== | ||
בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור | בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור, ואת [[חודש אדר]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי על ידי עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי על ידי עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}} | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו. | לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זמן]] | [[קטגוריה:זמן]] | ||