עריכת הדף "שמעון הרשקוביץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:שימי הרשקוביץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שימי הרשקוביץ עם אביו הרב [[ישראל הרשקוביץ]]]]
הרב [[שמעון הרשקוביץ]] ([[תרס"ד]]{{הערה|תאריך משוער}} - [[תשנ"ה]]) היה חסיד פולין ומקורב לחב. זכה לקבל ברכה מ[[הרבי הריי"צ]].
הרב '''שמעון הרשקוביץ''' (מכונה '''שימי'''; יליד שנת [[תשנ"ד]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורכז מוסדות ובתי חבבעיר [[אופקים]].
== תולדות חיים ==
==תולדות חיים==
נולד בעיירה פאצ'נוב שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם הרשקוביץ{{הערה| על פי התשורה שחולקה בחתונת הרשקוביץ- קוביטשעק, שנערכה ע"י הרב [[מאיר הרשקוביץ]].}}. שם בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שרה זלדה ביתו של הרב הרשל בדילובסקי. לאחר נישואיו עסק בעיקר בעסקנות ציבורית להצלת היהדות.  
נולד ב[[אופקים]] בכ"ז חשוון [[תשנ"ד]] לאביו הרב [[ישראל הרשקוביץ]] ולאמו מרת שרה.


השאיפה התמידית בביתו הייתה לעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת [[תרצ"ה]] החל לממש רצון זה והחל להתעסק בהכנות לנסיעה.  
בהגיעו לכיתה ח' היה אמור להמשיך ללמוד במתיבתא ב[[קריית גת]] אך במפתיע, כשבוע לפני תחילת שנת הלימודים נסגרה המתיבתא והוריו היו חסרי אונים, לאחר בירור קצר הם החליטו להקפיץ אותו לישיבה אך מיד הבינו הוריו כי אין מקום באף ישיבה, יום לפני תחילת שנת הלימודים התברר להם כי בישיבה קטנה [[אור יהודה]] יש מיטה פנויה וביום פתיחת הלימודים הם הגיעו עם בנם ופשוט עמדו והמתינו עד השעה שתיים עשרה בלילה בתוך הישיבה עד שההנהלה נשברה ונתנה לבנם מקום לישון.


ר' שמעון התארגן ונסע ל[[ורשה]] כדי לנסות להשיג "סרטיפיקט".
בישיבה גדולה למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ה]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
על אף הקושי הגדול בהשגת כרטיס זה, לא ויתר, ולן לילות רבים ליד פתח משרדי "מרכז אגודת ישראל" ב[[ורשה]] עד שהצליח סוף סוף להשיג את ה"סרטיפיקט" המיוחל.
באותם ימים כיון שלא היה הרבה כסף בכיסו, ושהות בוורשה הייתה יקרה, היה נכנס לישיבת תומכי תמימים בעיר, שם למדו בני דודו . ר' שמעון היה לן שם ואף נהנה להתחמם מכוס תה.


=== קשריו עם הרבי הריי"צ ===
בשנות לימודיו בצפת היה ממקימי קייטנת [[גן ישראל]] שבשכונת נווה עופר שבתל אביב, המיועדת לילדים לא חב"דניקים.
בימים אלה זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר פעמים. באחת הפעמים זכה לראות את הרבי עולה מפטיר וקורא את ה[[הפטרה]]. אמנם נאמרה היא בקול שקט, אך נחרתה בנפשו שנים ארוכות. בימים הבאים נסע [[הרבי הריי"צ]] לוינה כדי להיפגש עם הרופאים. קהל רב ליווה את הרבי לרכבת, ור' שמעון בכללם. בעמדו על יד החלון הרים הרבי את ידיו הקדושות ובירך את מלויו.


ר' שמעון עצמו זכה להתברך אישית מהרבי הריי"צ '''"שיזכה לרוות נחת חסידי מצאצאיו"'''.{{הערה|נשמע מפי בנו הרב אברהם, בשבת משפחתית לפני כעשר שנים.}}
התחתן ב[[י"ד תמוז]] [[תשע"ח]] עם רעייתו מרת חנה, בתו של הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], ולאחר חתונתם קבעו את מגוריהם בעיר [[אופקים]].


לאחר מאמצים אלו בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחת הרשקוביץ מפאצ'נוב לארץ ישראל. לאחר שנים יתברר, שצעד זה הציל את חיי המשפחה כולה בעזרת השם.
===באופקים===
הרב שימי החל לפעול בעיר אופקים כבר לפני חתונתו{{הערה|בשנת תשע"ז לאחר הקבוצה שלו}} כשהקים את דיי-קעמפ חיילי המלך לילדי חב"ד באופקים והקעמפ זכה לצלחה רבה ובכל שנה נרשמים אליו כ-150 ילדים, בנוסף הקעמפ בראשותו מפעיל שבתות באמצע השנה לילדי הקעמפ ומוציא עלונים שבועיים למשתתפים.


=== התקרבותו לחב"ד ===
מיד לאחר מכן, בתחילת שנת [[תשע"ח]] פתח מחדש את סניף [[צבאות השם]] באופקים והביא לתנופה אדירה בכמות ובאיכות, כיום הרב שימי מנהל את '''צבאות השם בנים''' באופקים על-שלל פעולותיו ומפעיל שני סניפים: סניף צעירים עד כיתה ו' בריכוזו של הרב שניאור ארבוב ובהשתתפות כ-110 ילדים מרחבי אופקים והסביבה, וסניף בוגרים - בדרך תמים לכיתות ז'-ח' בריכוזו של הרב שניאור פרקש בהשתתפות של כ-40 מילדי אנ"ש, הסניף בהנהלת הרב שימי הוא במתכונת ייחודים וכולל מבצעים מיוחדים לסיף אופקים בלבד והוא מוציא עלון שבועי מהנשמע בסניף, בנוסף בשנת תש"פ זכה הרב שימי בתואר '''מנהל הסניף הטוב ביותר''' בכנס של כל ראשי סניפי צבאות השם בארץ הקודש.
בימים הראשונים להגעתם, התגוררו ב[[ראשון לציון]]. שם, למרות עבודתו הקשה ולמרות שהתאלמן מרעייתו, העניק ר' שמעון לשני בניו את החינוך החרדי הטוב ביותר שהיה בעיר.{{הערה|בנו השני יששכר הינו מהנישואין השניים לאחר פטירת רעייתו הראשונה.}}


באחד הימים הכיר ר' שמעון את הרב [[חיים שאול ברוק]] שכיהן כמשפיע ומנהל הישיבה "אחי תמימים" שבתל אביב. למעשה, שתי המשפחות היו גרים בסמיכות זו לזו. עד מהרה הוקסם ר' שמעון מדמותו של המשפיע, ובלילות שבת היה מגיע לשיעורים בביתו של המשפיע. שיעורים אלו הותירו בו רושם חזק לכל חייו.
בשנת [[תשע"ט]] פתח ביחד עם רעייתו את פרוייקט '''קהילה בשליחות''' - פרוייקט מיוחד שזוכה להצלחה רבה בקרב אנ"ש אופקים, הפרוייקט מפעיל שמירה על קשר בין כל אנ"ש הפזורים ברחבי העיר על ידי כינוסים חודשיים לאנ"ש אופקים ולנשות אופקים, שי אישי למשפחות, הגרלות ומבצעים לילדים, וזכה לתנופה ושבחים בתקופת הקורוה בכך, שהצליח לשמור על אחדות הקהילה בתקופה קשה זו, בנוסף הפרוייקט מפעיל ועד שמתכנס פעם בחודש של כל ראשי בתי חב"ד והשלוחים בעיר שבו יוזמים לו"ז לשליחות בחודש הקרוב ודו"ח חודשי על השליחות שנעשתה.


בעקבות זאת, כאשר בנו [[אברהם הרשקוביץ|אברהם]] גדל מעט, שלח אותו ללמוד בישיבה החב"דית בתל אביב. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) [[יצחק גינזבורג|איצ'קה גינזבורג]], [[אורי בן שחר]], [[שמעון יעקובוביץ]], ועוד רבים וטובים שהשפיעו עליו מתורת חב"ד וכן מהלחלוחית החסידית. מאז אותה תקופה נעשה בנו [[אברהם הרשקוביץ]] חסיד [[חב"ד]] בכל מאודו.
בניסן [[תשע"ט]] פתח את סניף ישיבת בין הזמנים בעיר אופקים שמשתתפים בו מדי שנה כ-35 תמימים מאופקים והסביבה.


לימים סנט בו המשפיע בו הרב ברוק ואמר לו "{{ציטוטון|האם אתה חושב שהכוס תה ששתית בתומכי תמימים ורשה היה ללא תשלום? זה ששלחת את [[אברהם הרשקוביץ|בנך]] לישיבה החב"דית זהו התשלום הטוב ביותר!}}"
בשנת תשע"ט הצטרף לצוות המורים במתיבתא '''תלמידי התמימים''' באופקים.


הרב שמעון היה מקפיד לומר את תקנת החת"ת כפי הוראת הרבי, וכיון שלא היתה אז ידיעה ברורה, היה אומר כבר לילה לפני.{{הערה|מפי נכדו}}
בחשוון [[תש"פ]] מונה לרכז מוסדות ובתי חב"ד בעיר ותפקידו הוא לרכז על כל פעילות חב"ד בעיר.


נפטר בשנת [[תשנ"ה]] ונטמן בבית החיים ב[[ראשון לציון]].
בשנת [[תשפ"א]] פתח בית חב"ד בשכונת שפירא בעיר ומתקיים לאורך השנה פעילויות עונתיות, [[מבצע לולב]] בחג [[סוכות]], מסיבות [[חנוכה]] לנוער, מסיבות ו[[מגילת אסתר|קריאות מגילה]] ב[[פורים]], [[מבצע מצה|חלוקת מצה שמורה]] ב[[פסח]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ענק לילדים בל"ג בעומר]], מסיבות [[שבועות]] לילדים, [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] ב[[יומא דפגרא|יומי דפגרא]], שיעורי [[חסידות]] ועוד.
 
במקביל לתנופה זו, עם כניסתו לתפקיד החל בתהליך לרכישת ושיפוץ מבנה מסודר שיוכל לשמש את הפעילות בצורה קבועה ומסודרת.


== משפחתו ==
* בנו, הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] - מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]].
* בנו, הרב [[יששכר הרשקוביץ]] - חסיד באבוב ומקורב לחב"ד
* בתו, שושנה
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
{{מיון רגיל: הרשקוביץ, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים באופקים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ד]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)