עריכת הדף "שמעון בן-ציון אייזנבך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' שמעון בן ציון, [[שוחט]] בירושלים שנהרג במלחמת תש"ח|אחר=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|ראו=[[שמעון אייזנבך]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=ר' שמעון בן ציון, [[שוחט]] בירושלים שנהרג במלחמת תש"ח|אחר=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|ראו=[[שמעון אייזנבך]]}} | ||
| − | + | הרב '''שמעון בן-ציון אייזנבך''', מחשובי חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ובית ישראל ב[[ירושלים]]. נהרג על קידוש השם מפגז ירדני ב[[מלחמת העצמאות]]. | |
| − | הרב '''שמעון בן-ציון אייזנבך''' | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה יהושע ולאמו מרת יענטל ב[[י"ז באב]] [[תר"ע]]. [[נישואין|נשא]] את | + | הרב שמעון בן-ציון נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה יהושע ולאמו מרת יענטל ב[[י"ז באב]] [[תר"ע]]. [[נישואין|נשא]] את חנה רעכיל בת ר' צבי הירש היילפרין והתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, ועבד לפרנסתו במועצה הדתית בעיר כאחראי שכונתי על התרומות ומעשרות וכשוחט. הוא היה מפורסם כבעל תפילה מיוחד ואיש ירא שמים. הוא היה שוחטו האישי של ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרון מבעלז]]. |
| − | + | בתקופת [[מלחמת העצמאות]] בשנת [[תש"ח]] נאלץ לעזוב את ביתו עם אשתו וילדיו בגלל שדירתם הייתה בקומה העליונה של בניין מגורים והיה חשש כבד שיפגע מפגזי הירדנים. משפחתו עברה לידיד קרוב בשכונת בתי ורשה. | |
| − | + | ב[[י"ד באייר]] - [[פסח שני]] שרר מחסור חמור בבית ידידו, ויחד עם אשתו חרף את נפשו ללכת לביתם ולהביא שק קמח לאפות ממנו לחמים. לאחר שהבצק היה מוכן יצא לכיוון מאפיה בודדת שעוד פעל בה ה[[נורה חשמלית|חשמל]] ובדרך עצר בבית הוריו. כשרצה להמשיך בדרכו עצרו אביו בתואנה שיש לו ילדים רכים ומסוכן לצעוד למאפיה שנמצאת סמוך לגבול. רגעים ספורים לאחר שיצא אביו עם העיסה החלה הרעשה כבדה ופגז נפל בסמיכות למקום עומדו של הרב שמעון ופצע אותו קשה. במשך מספר שעות שכב שותת דם, עד שנפטר. | |
| − | + | שנים רבות אחרי פטירתו פגש בנו, הרב [[צבי אייזנבך]] לוחם ממתנדבי "שומרי העם" ששהה ליד אביו ברגעיו האחרונים, ועל פי בקשתו העביר לבני המשפחה את הצוואה האחרונה: "אנא מסור לילדיי שכל חיי לא פגעתי באיש, ושיֵלכו בדרכי זו". | |
| − | + | מספר פעמים במהלך אותה שנה רמז כביכול על פטירתו הקרובה. ב[[י"ז בכסלו]] אותה שנה, לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל אמר כי "הלוואי שאזכה להגיע לקבר ישראל". | |
| + | ב[[ערב פסח]] איחל לאביו את האיחול הרגיל "שנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים" ומיד אחר כך הוסיף "ב[[פסח שני]]" - יום פטירתו. | ||
| − | + | בשל הקרבות העזים לא היה אפשר להביא את החללים הרבים לקבר ישראל, כפי שחשש בחייו, וקברו אותו יחד עם חללים נוספים בקבר אחים זמני, בכפר הערבי המשוחרר שיח באדר (כיום שכונת גבעת רם). | |
| − | + | כעבור מספר שנים כשהקימו את [[בית העלמין הר המנוחות|בית העלמין בהר המנוחות]] העבירו את החללים לקבר עולמים, וגופו של הרב שמעון היה שלם כביום פטירתו. | |
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
;ילדיו | ;ילדיו | ||
| − | * | + | * ר' [[יצחק צבי אייזנבך]] |
| − | * | + | * ר' [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], וראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]] [[תומכי תמימים בני ברק]] בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה ב[[בריסל]]. |
| − | + | * ר' שלום לייב אייזנבך, [[מונטריאול]] | |
| − | * | + | * ר' אברהם אייזנבך, [[ירושלים]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{מיון רגיל: אייזנבך שמעון בן ציון}} | {{מיון רגיל: אייזנבך שמעון בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:אישים | + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]] |
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
