עריכת הדף "שמואל שמעלקא מניקלשבורג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]]. | רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]]. | ||
== | ==ביוגרפיה== | ||
רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ"ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]]{{הערה|על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת}} | רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ"ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]],{{הערה|על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת}}. | ||
היתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה"ק רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], הידוע בשם החוזה מלובלין. | |||
יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל '''ההפלאה''', החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו המגיד מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]]. בעודו בחצר המגיד, בא אליו אדמו"ר הזקן עם כתבי ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], ורבי שמואל שמעלקא עודדו להוציא את הכתבים לאור{{הערה|הקדמת השו"ע.}}. | |||
יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] | |||
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג. | ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג. | ||
==מנהיגותו== | ==מנהיגותו== | ||
בשנת [[תקי"ד]], כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי | בשנת [[תקי"ד]], כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי [[ישראל מקוז'ניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין"). | ||
בשנת [[תקכ"ג]] בערך, התקבל ל[[אב"ד]] בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]]. | בשנת [[תקכ"ג]] בערך, התקבל ל[[אב"ד]] בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]]. | ||
בשנת [[תקל"ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי [[מרדכי | בשנת [[תקל"ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי [[מרדכי בנעט]] (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 30: | שורה 28: | ||
== מחזק את [[אדמו"ר הזקן]] לסיים את השולחן ערוך == | == מחזק את [[אדמו"ר הזקן]] לסיים את השולחן ערוך == | ||
בני | בני אדה"ז מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בניקלשבורג ואחיו רבי [[פנחס הורביץ]] לכסא הרבנות בפרנקפורט, בשהותם אצל המגיד, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל". | ||
נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא. | נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||