עריכת הדף "שמואל חיים קובלקין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמואל חיים קובלקין''' ([[תר"נ]] - [[ח' טבת]] [[תש"א]]) היה מיקירי קהילת חב"ד בירושלים, איש חסד שהיה מסור ל[[עבודת התפילה]], ונמנה על מקושרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
הרב '''שמואל חיים קובלקין''' ([[תר"נ]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
קובלקין נולד בשנת [[תר"נ]] בעיר [[מוגילוב]] לאביו ר' אברהם קובלקין ולאמו מרת באשע. | |||
בעודו בחור התקשר לרבותינו נשיאינו, וכאשר גויס לצבא הרוסי הקפיד ללכת עם ציציותיו בחוץ כמנהג החסידים, דבר שעורר עליו את זעם המפקד הממונה עליו, אך הוא דבק בכך בתוקף גם כאשר הועמד למשפט ובסופו של דבר קיבל אישור להמשיך בכך. | בעודו בחור התקשר לרבותינו נשיאינו, וכאשר גויס לצבא הרוסי הקפיד ללכת עם ציציותיו בחוץ כמנהג החסידים, דבר שעורר עליו את זעם המפקד הממונה עליו, אך הוא דבק בכך בתוקף גם כאשר הועמד למשפט ובסופו של דבר קיבל אישור להמשיך בכך. | ||
בשל הקשיים השונים להקפיד על שמירת התורה ומצוות בצבא הרוסי, ערק מהצבא כעבור זמן מסויים ונכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב לבקש את עצתו וברכתו, והרבי הורה לו לזרוק את המדים והרובה לנהר | בשל הקשיים השונים להקפיד על שמירת התורה ומצוות בצבא הרוסי, ערק מהצבא כעבור זמן מסויים ונכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב לבקש את עצתו וברכתו, והרבי הורה לו לזרוק את המדים והרובה לנהר ולעלות לארץ ישראל, ואכן הוא קיים את עצת אדמו"ר הרש"ב ועלה לארץ ישראל דרך מצרים. | ||
בשנת תרע"ט הגיע | בשנת תרע"ט הגיע לארץ הקודש, בה התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת יהודית בתו של החסיד ר' בנימין זאב (וולף) וולנער, ולאחר שנולדו להם ארבעה ילדים נפטרה רעייתו, וכעבור מספר חודשים נישא בשנית לאחותה, מרת יוכבד פעסל, שאף ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. | ||
נהג למסור שיעור קבוע בין מנחה לערבית בבית הכנסת של הפרושים 'אוהל יצחק' שבשכונת בתי מחסה, והיה משלב בשיעור בין לימוד | נהג למסור שיעור קבוע בין מנחה לערבית בבית הכנסת של הפרושים 'אוהל יצחק' שבשכונת בתי מחסה, והיה משלב בשיעור בין לימוד עין יעקב ולימוד התניא. | ||
זכה להוקרה מצד גדולי | זכה להוקרה מצד גדולי ירושלים, ביניהם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] שהקפיד על מי שכינה אותו בשם 'שמואל חיים' ולא אמר "ר' שמואל חיים", של הרב מפודהייץ שלמד איתו מידי לילה זוהר בקביעות, ושל הראב"ד הרב פנחס עפשטיין, שאיפשר לו למסור את שיעור התניא בבית הכנסת שלו, על אף שנמנה על חוגי המתנגדים. | ||
מידי ערב שבת היה מכין דוד מים חמים גדול לכל תושבי שכונת בית מחסה | מידי ערב שבת היה מכין דוד מים חמים גדול לכל תושבי שכונת בית מחסה, ובערב השוענא רבה היה מעמיד מים חמים ותקרובת עבור הנותרים ערים כל הלילה לומר את התיקון והיה טורח בכך טירחה רבה וחוסך עבור כך מפת לחמו להתמיד במנהגו הטוב על אף ההקצבה הזעומה שהייתה נהוגה בארץ הקודש באותן שנים. | ||
בהיותו במיטב שנותיו חש שלא בטוב והובהל לבית הרפואה הדסה הר הצופים שם גילו הרופאים כי הוא סובל מסתימת מעיים, ולאחר שבועיים, במוצאי שבת פרשת ויגש ליל [[ח' טבת]] [[תש"ה]] נלקח לבית עולמו. | בהיותו במיטב שנותיו חש שלא בטוב והובהל לבית הרפואה הדסה הר הצופים שם גילו הרופאים כי הוא סובל מסתימת מעיים, ולאחר שבועיים, במוצאי שבת פרשת ויגש ליל [[ח' טבת]] [[תש"ה]] נלקח לבית עולמו. | ||
נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], וככל הנראה בשל מיקום המצבה מעבר לגדר בפינת החלקה, במשך כל השנים שבית העלמין היה תחת שליטת | נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], וככל הנראה בשל מיקום המצבה מעבר לגדר בפינת החלקה, במשך כל השנים שבית העלמין היה תחת שליטת הערבית הוא לא ניזוק כלל, והערבים לא חיללו את המצבה. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' אלימלך קובלקין | *בנו, ר' אלימלך קובלקין | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל קובלקין | *בנו, ר' מנחם מענדל קובלקין | ||
*בתו, מרת בתיה באשע, רעיית הרה"ח ר' יוסף זאב רייניץ | *בתו, מרת בתיה באשע, רעיית הרה"ח ר' יוסף זאב רייניץ | ||
*בתו, מרת מלכה חיה ברכה מלוב - כפר חב"ד | *בתו, מרת מלכה חיה ברכה מלוב - כפר חב"ד | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 38: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||