עריכת הדף "שם ע"ב (ע"ב תיבות)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==פירושי השם== | ==פירושי השם== | ||
הפירוש הנפוץ לשם ע"ב הוא: שם הוי' במילוי יודי"ן (י-ו-ד, ה-י, ו-י-ו, ה-י) שהוא בגימטריה ע"ב (72){{הערה|וראה פירוט במאמר ד"ה 'זה יתנו' [[תש"כ]] גם בנוגע לשאר השמות.}}. | הפירוש הנפוץ לשם ע"ב הוא: שם הוי' במילוי יודי"ן (י-ו-ד, ה-י, ו-י-ו, ה-י) שהוא בגימטריה ע"ב (72){{הערה|וראה פירוט במאמר ד"ה 'זה יתנו' [[תש"כ]] גם בנוגע לשאר השמות.}}. | ||
אך יש עוד כמה פירושים בשם ע"ב, ומהם: שם ע"ב{{הערה|מופיע ברש"י מסכת סוכה מה, ב. וראה גם זהר חלק א קח, ב. ובכ"מ.}} הרמוז בשלושת הפסוקים "ויסע" "ויבוא" "ויט"{{הערה|שמות פ' בשלח, יד, יט-כ-כא.}}, שבכל פסוק יש 72 אותיות, והאותיות של שלושת פסוקים אלו מהווים שם קדוש של 72 תיבות שבכל תיבה 3 אותיות, ובכח שם זה בקע משה את הים{{הערה|ענין זה נתבאר בארוכה במאמר ד"ה כימי צאתך [[תשכ"ד]] ש'ויסע' - גילוי,'ויבוא' - שגילוי זה הוא רק לישראל אך צמצום למצרים,'ויט' - ועי"ז נבקע הים.}}. | |||
יש עוד | |||
הסדר הוא כך: לוקחים את האות הראשונה מהפסוק הראשון ("ויסע"), ואת האות האחרונה של הפסוק השני ("ויבוא"), ושוב לוקחים את האות הראשונה של הפסוק השלישי ("ויט") - וכך קבלנו את התיבה "ו-ה-ו". תיבה זו הינה התיבה הראשונה מבין 72 התיבות של שם זה. וכך בהמשך לוקחים את האות השניה של הפסוק הראשון, האות השניה מהסוף (= אחת לפני האחרונה) של הפסוק השני, והאות השניה של הפסוק השלישי וכך קבלנו את התיבה השניה של השם (י-ל-י) וכן הלאה{{הערה|ראה בארוכה בכל זה פרדס שער פרטי השמות (שכא) פ"ה.}}. | הסדר הוא כך: לוקחים את האות הראשונה מהפסוק הראשון ("ויסע"), ואת האות האחרונה של הפסוק השני ("ויבוא"), ושוב לוקחים את האות הראשונה של הפסוק השלישי ("ויט") - וכך קבלנו את התיבה "ו-ה-ו". תיבה זו הינה התיבה הראשונה מבין 72 התיבות של שם זה. וכך בהמשך לוקחים את האות השניה של הפסוק הראשון, האות השניה מהסוף (= אחת לפני האחרונה) של הפסוק השני, והאות השניה של הפסוק השלישי וכך קבלנו את התיבה השניה של השם (י-ל-י) וכן הלאה{{הערה|ראה בארוכה בכל זה פרדס שער פרטי השמות (שכא) פ"ה.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 10: | ||
מקורות: ראה זח"ב נב, א. פרדס שער כא (שער פרטי השמות) פ"ה. וראה אוה"ת בשלח ע' תקעה. | מקורות: ראה זח"ב נב, א. פרדס שער כא (שער פרטי השמות) פ"ה. וראה אוה"ת בשלח ע' תקעה. | ||
לפי פירוש נוסף{{ | לפי פירוש נוסף{{מקור}}, שם ע"ב יוצא מכתיבת שם הוי' באופן כזה: י, י-ה, י-ה-ו, י-ה-ו-ה (אופן כתיבה זו נקרא: אחוריים דשם הוי') - שגם זה בגימטריה ע"ב. | ||
ולהעיר גם שספירת "חסד" בגימטריה ע"ב{{הערה|כמבואר בכמה מקומות בחסידות{{מקור}}.}}. ויש לתווך. | |||
ענינו של שם זה הוא ההמשכה למטה - לעולמות, שם זה הוא נמוך יותר מ[[שם מ"ב]]{{מקור}}. | |||
ראוי להוסיף, שבהקדמת הרמב"ן{{הערה|סוף עמוד ט'.}} כותב "עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחר וכל התורה כן מלבד צירופם וגימטריא של שמות, וכבר כתב רבינו שלמה בפירושו ב[[תלמוד]]{{הערה|מסכת סוכה מה, א.}} ענין שם הגדול של ע"ב באיזה ענין הוא בשלשה פסוקי 'ויסע' 'ויבוא' 'ויט' ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר פסול כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו"ו אחת מן מלת אותם וכו'. | ראוי להוסיף, שבהקדמת הרמב"ן{{הערה|סוף עמוד ט'.}} כותב "עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחר וכל התורה כן מלבד צירופם וגימטריא של שמות, וכבר כתב רבינו שלמה בפירושו ב[[תלמוד]]{{הערה|מסכת סוכה מה, א.}} ענין שם הגדול של ע"ב באיזה ענין הוא בשלשה פסוקי 'ויסע' 'ויבוא' 'ויט' ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר פסול כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו"ו אחת מן מלת אותם וכו'. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שמות ה'|ע"ב (ע"ב תיבות), שם]] | [[קטגוריה:שמות ה'|ע"ב (ע"ב תיבות), שם]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות|ע"ב (ע"ב תיבות), שם]] | [[קטגוריה:תורת החסידות|ע"ב (ע"ב תיבות), שם]] | ||