עריכת הדף "שם"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''שֵׁם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.
{{בעבודה}}
'''שם''' הן המילים המתייחסות לישויות. מהם "שם עצם" המצביע על הישות עצמה או "שם תואר" שתפקידו להוסיף מידע לישויות הידועות.
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית.  
שמו של כל נברא בלשון הקודש הוא שורש חיותו האלקית של אותו הנברא. ולכן גם השם של כל מציאות מתאר את מהותו של הדבר ותכליתו. בנוסף לכך בשם האדם הפרטי שמתייחס לשרש נשמתו הפרטית.  


המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.
המושג שם בתורת החסידות משמש משל לעניינים רבים כמו לתיאור היחס של חיות הנבראים לבורא, משל ל[[ספירת המלכות]], ל[[אור אין סוף]] לעשר ספירות ועוד.
נתינת השם לבן זכר מתבצעת במהלך ה[[ברית מילה]]. לבת נותנים שם בקריאת התורה הסמוכה ללידה באמירת "מי שבירך" ליולדת ולבת. בדורות האחרונים מלבד השם הפרטי לכל אדם יש שם משפחה המציין את השתייכותו המשפחתית{{הערה|ראה [[תבנית:היום יום/ז' ניסן|היום יום ז' ניסן]] אודות כינוי המשפחה של רבותינו נשיאנו.}}, זאת בנוסף להיותו [[כהן]], [[לוי]] או [[ישראל]].


==מקור==
==מקור==
קריאת שמות החלה עם [[בריאת העולם]] כאשר ה' קרא ל[[אדם הראשון]] בשמו אדם{{הערה|בראשית ה, ב.}}. אדם קרא שם אשתו חוה{{הערה|בראשית ג, כ.}} ואת בניהם קראה חוה בשמות. לשמות הדמויות המוזכרות בתנ"ך יש הסבר ומשמעות בתיאור הדמות, במאורעות החיים שלה וכדומה. כך נקרא [[אברהם]] על שם "אב המון גויים"{{הערה|בראשית יז, ה.}} [[יצחק]] על שם הצחוק והשמחה בלידתו{{הערה|בראשית כא, ג.}} ו[[יעקב]] של שם אחיזת העקב{{הערה|בראשית כה, כו.}}. כמו כן השבטים נקראו בשמות המבטאים משמעות מסויימת, על ידי אמותיהם.
{{ציטוט|תוכן=ואלו שמות בני ישראל היורדים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו|מרכאות=כן|מקור=שמות,א}}
 
נושא השמות היהודיים וחשיבותו מוזכר בעת הירידה למצרים:
{{ציטוט|תוכן=וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ|מרכאות=כן|מקור=שמות א, א.}}
 
בין הדברים שבזכותם נגאלו ישראל מ[[מצרים]] מונים [[חז"ל]]: שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם{{הערה|מדרש רבה שיר השירים ד, יב.}}.


שמות כל מיני החיות והעופות נקראו בבריאת העולם על ידי אדם הראשון, לפי התכונות המיוחדות המאפיינות אותם ולפי החיות האלוקית המיוחדת בהם{{הערה|בראשית ב, יט-כ.}}.
[[חז"ל]] אומרים, שבני ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, שפתם ולבושם.


==מאפיינים==
==מאפיינים==
שורה 73: שורה 67:
ידוע גודל העניין בנתינת השם וישנם מנהגים ופרטים שונים בנושא. כמה הוראות מהרבי נאמרו בזה, חלקם ההוראה כללית וחלקם כהוראה פרטית:
ידוע גודל העניין בנתינת השם וישנם מנהגים ופרטים שונים בנושא. כמה הוראות מהרבי נאמרו בזה, חלקם ההוראה כללית וחלקם כהוראה פרטית:


*נתינת השם צריכה להיות בהסכמה של שני ההורים{{הערה|ממכתב ג' סיון תשט"ז.}}.
*נתינת השם צריך להיות בהסכמה של שני ההורים.
*באם אין הסכמה בין שני ההורים - יש לפנות אל הרב המרא דאתרא ולקיים את דבריו{{הערה|כתי"ק. הודפס בקובץ '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/04/607e8e76d0969_1618906742.pdf ויקרא שמו בישראל]''' עמ' 5.}}.
*באם אין הסכמה בין שני ההורים - כהוראת הרב המרא דאתרא.
*באם כבר ניתן השם על ידי מישהו אחר, ניתן להוסיף עוד שם{{הערה|ממכתב כ"ד שבט תשי"ד.}}.
*באם כבר ניתן השם על ידי מישהו אחר,ניתן להוסיף עוד שם.
*שם הראשון שייך לאב, שם השני שייך לאם, שם השלישי לאב{{הערה|ממכתב ג' טבת תשי"ב.}}.
*שם הראשון שייך לאב, שם השני שייך לאם, שם השלישי לאב.
*אין להתערב בנתינת השם, אשר הרעיון להורים ניתן מלמעלה{{הערה|ממכתב כ"ז סיון תשי"ד ובכ"מ.}}.
*אין להתערב בנתינת השם, אשר הרעיון להורים ניתן מלמעלה.
*אין לצרף שם לשמות רבותינו נשיאנו (וכן לשמות הרבניות){{הערה|ממכתב י"ב טבת תשט"ז.}}.
*אין לצרף שם לשמות רבותינו נשיאנו (וכן לשמות הרבנית)
*שם על שם מישהו שנמצא בחיים, לספרדים נחשב לעניין של כיבוד, לאשכנזים מקפידים שלא לקרוא על שם זקנו שנמצא בחיים{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ג. תורת מנחם התוועדויות עמ' 760.}}.
*שם על שם מישהו שנמצא בחיים, לספרדים נחשב לעניין של כיבוד, לאשכנזים מקפידים שלא לקרוא על שם זקנו שנמצא בחיים
*אין לשנות שם בלי סיבה חשובה{{הערה|ממכתב ג' ניסן תשי"ד.}}.
*אין לשנות שם בלי סיבה חשובה.
*האדם הוא בעל הבית על שמו, ובמילא באם משנה אותו - נעשה שמו בכל הפרטים{{הערה|ממכתב ט' חשוון תשכ"ב ועיין ספר עבודת הקודש עמ' תקנט.}}.
*האדם הוא בעל הבית על שמו, ובמילא באם משנה אותו - נעשה שמו בכל הפרטים
*להקדים נתינת שם בלידת בת ככל האפשר{{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' רמג.}}.
*להקדים נתינת שם בלידת בת ככל האפשר
*ההצעה לקרוא שם על שם רבותינו נשיאנו נכונה{{הערה|ממכתב ג' אלול תש"י. ועיין שיחת י"ב שבט תשי"ד ושיחת ליל חג א' דחג הפסח תשי"ד על העידוד לנתינת השם [[מנחם מענדל (שם)|מנחם מענדל]].}}.
*ההצעה לקרוא שם על שם רבותינו נשיאנו נכונה
*אנשים שהיו להם רק שמות לועזיים יש לתת שם יהודי{{הערה|ראה מענות רבים מהרבי בקובץ '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/04/607e8e76d0969_1618906742.pdf ויקרא שמו בישראל]'''.}}.
*אנשים שהיו להם רק שמות לועזיים יש לתת שם יהודי  
*ישנה זהירות שלא לקרוא שם על אדם שמת בצעירותו, מפני שרע מזלו{{הערה|יש"ש גיטין פ"ד סל"א. חת"ס אה"ע ח"ב סכ"ה. וראה אג"מ יו"ד ח"ב סקכ"ב. שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' רמב.}}.
*ישנה זהירות שלא לקרוא לילד על שמו של רשע.
* אין לחשוש לזה בקריאה על שם ההורים. {{הערה | שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' רמב.}}.
*ישנה זהירות שלא לקרוא שם על אדם שמת בצעירותו, מפני שרע מזלו.
*אין לחשוש לזה בקריאה על שם כאלה שנהרגו על קידוש ה' כקדושי השואה. ואדרבה.
*כשנותנים שני שמות האחד בלשון הקודש והשני בלשון חול - מקדימים השם שבלה"ק
*כשנותנים שני שמות האחד בלשון הקודש והשני בלשון חול - מקדימים השם שבלה"ק{{הערה|תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 257.}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''ואלה שמות''', גישת הרבי לבחירת ושינוי שמות והוראות שונות בקשר לזה, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח פרשת שמות תשפ"א עמוד 8.
*'''ואלה שמות''', גישת הרבי לבחירת ושינוי שמות והוראות שונות בקשר לזה, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח פרשת שמות תשפ"א עמוד 8
*'''ויקרא האדם שמות''', יחסו של הרבי למשמעות שמות אנשים וההוראה הנלמדת מהם, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1927 עמוד 30.
*'''ויקרא האדם שמות''', יחסו של הרבי למשמעות שמות אנשים וההוראה הנלמדת מהם, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1927 עמוד 30
*לוי יצחק שפרינגר '''אשר נקבו בשמות''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2061 עמוד 22.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 99: שורה 91:
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14174&CategoryID=2279 הענקת שמות ומשמעותם]''', במדור 'ניצוצי רבי', גליון התקשרות 1240 ערב שבת-קודש פרשת אמור, י"ב באייר ה'תשע"ח (27/04/2018)
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14174&CategoryID=2279 הענקת שמות ומשמעותם]''', במדור 'ניצוצי רבי', גליון התקשרות 1240 ערב שבת-קודש פרשת אמור, י"ב באייר ה'תשע"ח (27/04/2018)
*'''[https://col.org.il/news/134577 מדוע חשוב לתת בברית שם יהודי מסורתי? | 'טועמים הלכה']''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134577 מדוע חשוב לתת בברית שם יהודי מסורתי? | 'טועמים הלכה']''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5802769/jewish/Names-Shem.htm שם - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
[[קטגוריה:שמות|*]]
[[קטגוריה:שמות|*]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)