עריכת הדף "שלמה שניאור זלמן שניאורסון"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=שלמה זלמן שניאורסון | |שם=שלמה זלמן שניאורסון | ||
|תמונה=Magen.jpg|250px | |תמונה=[[קובץ:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
|תיאור=שער הספר מגן אבות | |תיאור=שער הספר מגן אבות | ||
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט | |תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט | ||
|חיבורו העיקרי= | |חיבורו העיקרי= | ||
|תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830 | |תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830 | ||
|מקום לידה=[[ | |מקום לידה=[[לובביץ']] | ||
|תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900 | |תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900 | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
שורה 29: | שורה 29: | ||
}} | }} | ||
רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[ליובאוויטש]] בקיץ שנת [[ה'תק"צ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900). | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק"צ]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]] | נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק"צ]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]]. למד יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר"ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ל[[לויבאוויטש]]. | ||
שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ"ז באייר]]. | שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ"ז באייר]]. | ||
ממלאי מקומו אחרי | ממלאי מקומו אחרי מותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו"ר הרש"נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר"ע]]. | ||
==אדמו"ר לחסידי קאפוסט== | ==אדמו"ר לחסידי קאפוסט== | ||
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו"ר|אדמו"רים]] | רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו"ר|אדמו"רים]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים [[חסידות חב"ד]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. | ||
מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ה[[התבוננות]] השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות ו[[ענווה]] מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. | מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ה[[התבוננות]] השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות ו[[ענווה]] מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. | ||
שורה 51: | שורה 51: | ||
הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט. | הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו ( | * בנו (יחיד) '''יהודה לייב'''. | ||
* חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער | * חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער''' - אב"ד פאלצק. | ||
==מחסידיו המפורסמים== | ==מחסידיו המפורסמים== | ||
שורה 71: | שורה 61: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]] | [[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]] | ||