עריכת הדף "שלמה זלקינד לנדרס"

{{אין תמונה}}
הרב '''שלמה זלקינד לַנדרֶס''' ([[י"ג בתשרי]] [[תר"ל]], 1869 – [[י"ט בחשוון]] [[תשכ"ג]], 1962) היה חסיד חב"ד ששימש כרבה הראשון של [[רמת גן]], וכן כיהן ברבנות בעיירות אבוליץ, קרוצ'ה, וב[[בני ברק]], והיה זקן רבני ארץ ישראל שזכה להוקרה והערכה רבה מתושבי עירו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג תשרי]] [[תר"ל]], באיהומן בפלך [[מינסק]] שברוסיה הלבנה, לאביו הרב [[חיים לנדרס]] ששימש כרב העיירה. מצד אמו היה נכדו של ר' ישראל יואל שץ, ומצד אביו התייחס ל{{ה|של"ה הקדוש}}.

בצעירותו למד בבית אצל אביו עד גיל 9, ולאחר מכן גלה למקום תורה על אף גילו הצעיר, ונדד בין ישיבות שונות עד שהגיע ל[[ישיבת וולוז'ין]] שם למד במשך שלוש שנים ונמנה על ראשוני התלמידים וקיבל תורה מפי [[הנצי"ב מוולוז'ין]] וחתנו ר' [[חיים מבריסק]], בעקבות לימודיו בישיבת וולוז'ין, ושילב באישיותו את החינוך החסידי-חב"די והחינוך של דרך הישיבות הליטאיות. הוסמך לרבנות, ואף קיבל סמיכה לשמש כשוחט ובודק.

בשנת [[תרנ"ב]] בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת פרומה דבורה, בת הרב אברהם הכהן אהרונסון מלאדי{{הערה|אחיו של הרב [[שלמה אהרונסון]], מגדולי חסידי קאפוסט, ורבה של קייב ומאוחר יותר בתל אביב, ושל מרת שינא בלומה חורגין, אמו של החסיד ר' [[איצ'ה חורגין]].}}, וקיבל תורה מפי הגאון הליטאי ר' [[יצחק אלחנן ספקטור]], שימש תקופה קצרה כראש ישיבה ב[[בברויסק]].

===בשדה הרבנות===
בשנת [[תרס"א]] התמנה לרב בעיר אבוליץ שבפלך מוהילוב, וכעבור אחת עשרה שנים עבר לכהן כרבה של קרוצ'ה הסמוכה, כממלא מקומו של חותנו שנפטר באותה שעה.

בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] סייע לפליטים היהודים שהגיעו לאזורו, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בן 52, עלה לארץ ישראל. שימש כרב ושוחט במושבה בת שלמה שבמורדות הגרמל, וכעבור זמן עבר לתל אביב ושימש כמזכירו של הרב הראשי [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]]. לאחר עלותו לארץ נמנה על חוגי המזרחי, וכך שילב באישיותו גוונים רבים.

ב[[י"ג בתמוז]] [[תרפ"ו]] התמנה לרבה הראשון של [[רמת גן]], שבאותה שנה הוכרה כמועצה מקומית{{הערה|חמש שנים לאחר שהוקמה כמושבה חקלאית.}}. במשך שלוש שנים, בין השנים [[תרפ"ח]] – [[תרצ"א]] כיהן גם כרבה של [[בני ברק]] הסמוכה{{הערה|רבה הראשון של המושבה בני ברק, הרב אריה מרדכי רבינוביץ, פרש מתפקידו ועבר להתגורר בירושלים ובני ברק נותרה בלי רב. בעקבות זאת הוחלט למנות את רבה של רמת גן הסמוכה כממלא מקום עד שיימצא רב חדש.}}. כמו כן שימש במשך תקופה כרבה של שכונת בורוכוב, שבגבעתיים.

על אף ששילב באישיותו גוונים רבים, נותר נאמן למסורה החב"דית, הקפיד לומר מידי יום את שיעור התהלים היומי, וכן נהג בהנהגות חב"דיות נוספות.

כיהן בתפקידו כרבה הראשי של רמת גן שלושים ושש שנים, עד פטירתו בגיל 93, באור ליום ו', [[י"ט בחשוון]] [[תשכ"ג]].

בצוואתו הורה שלא יאמרו אחרי מיטתו הספדים, כמנהג חסידי חב"ד, ועל אף שהלוייתו התקיימה ביום שישי חורפי, השתתפו בה אלפים מבני העיר ורבים מהם אף נסעו אחר מיטתו לירושלים, בה נטמן בבית העלמין בסנהדריה.

==משפחתו==
*בנו, ישראל יואל - נרצח בשנת [[תרע"ט]] ב[[קייב]] בידי פורעים מקומיים, כנופיות דניקין.
*בתו, מרת שרה קרימיילובסקי.
*בתו, מרת ריבה ליובה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדרס, שלמה}}
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]
[[קטגוריה:משפחת אהרונסון]]