עריכת הדף "שלמה גאנצפריד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקס"ד]] בעיר אונגואר אונגריה, לאביו הרב יוסף שנפטר בהיותו בגיל 8. הרב גאנצפריד עסק כסוחר, אך המשיך להתמיד בלימודיו. בשנת [[תקצ״ד]] הוציא לאור את ספרו הראשון 'קסת הסופר' שבו ליקט את כל ההלכות הצריכות לסופרי סת״ם. החתם סופר שעבר על הספר ואף הוסיף את הגהותיו, כתב בהסכמתו ״שמיום הדפסת קסת הסופר הלז, מכאן ואילך לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר כ״א למי שיהיה בקי בספר הזה״. רבים מפסקיו מיוסדים על הלכות תפילין משולחן ערוך אדמו״ר הזקן, ואת סימן ה׳ בספרו אף העתיק ברובו משם {{הערה|1= סימן ה׳ לשכה ב׳, https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8308&st=&pgnum=21.}}.  
נולד בשנת [[תקס"ד]] בעיר אונגואר אונגריה, לאביו הרב יוסף שנפטר בהיותו בגיל 8. הרב גאנצפריד עסק כסוחר, אך המשיך להתמיד בלימודיו. לאחר מכן, בשנת [[תר"ג]] מונה לרבה של ברזוויץ שבמחוז שערש, שם חיבר את ספרו "פני שלמה" על מסכתות [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].


לאחר מכן, בשנת [[תר"ג]] מונה לרבה של ברזוויץ שבמחוז שערש, שם חיבר את ספרו "פני שלמה" על מסכתות [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. בשנת [[תר"י]] מונה לראב"ד אונגואר, עיר מולדתו. בשנת [[תרכ"ט]], בעת תחילת המחלוקת בין יהודי הונגריה התחבר אל חברת "שומרי הדת" ויצא נגד הרפורמים בתקיפות.
בשנת [[תר"י]] מונה לראב"ד אונגואר, עיר מולדתו. בשנת [[תרכ"ט]], בעת תחילת המחלוקת בין יהודי הונגריה התחבר אל חברת "שומרי הדת" ויצא נגד הרפורמים בתקיפות.


[[קובץ:קיצור.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:קיצור.jpg|שמאל|ממוזער|260px|קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן]]
שורה 12: שורה 12:


על פי עדות החסיד ר' [[פרץ חן]], כאשר הגיע בפני [[אדמו"ר המהר"ש]] ליטאי שרצה הסכמה למינויו לרבנות עקב בקשת קהילתו, שלחו אדמו"ר המהר"ש לר' שלמה{{הערה|הרב [[מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf יחס רבותינו נשיאינו ל'קיצור שולחן ערוך'], עמ' 4.}}.
על פי עדות החסיד ר' [[פרץ חן]], כאשר הגיע בפני [[אדמו"ר המהר"ש]] ליטאי שרצה הסכמה למינויו לרבנות עקב בקשת קהילתו, שלחו אדמו"ר המהר"ש לר' שלמה{{הערה|הרב [[מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf יחס רבותינו נשיאינו ל'קיצור שולחן ערוך'], עמ' 4.}}.
לבקשת הרבי הוציא לאור בשנת [[תשנ״ב]] הרב [[לוי ביסטריצקי]] את הספר '[[קיצור שולחן ערוך]]' בתוספת פסקי אדמו״ר הזקן. הספר הפך לאבן יסוד בחינוך ההלכתי במוסדות חב״ד. בשנת [[תשפ״ב]] יצא לאור ספר ׳קסת הסופר עם פסקי הרב והצמח צדק׳ מאת הרב [[מנחם מענדל כַּהן]], במתכונת דומה ל׳קיצור שולחן ערוך׳ ובתוספת עיונים{{הערה| https://anash.org/rosh-kollel-updates-popular-sefer-for-lubavitchers/.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)