עריכת הדף "שלוש קליפות הטמאות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 10: שורה 10:
הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת, שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}).
הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת, שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}).


בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}.
בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו ע"י יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, ע"י פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז ע"י היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}.


בפרטיות יותר נחלקות ג' קליפות אלו לשתי מדרגות, שהעליונה היא "רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת", והתחתונה היא "נחש שרף ועקרב". להרחבה בזה ראה בערך [[טומאה וסטרא אחרא]].
בנוסף לשמם "רוח סערה", "ענן גדול", "אש מתלקחת", כמו כן נקראות הקליפות בשם "נחש" "שרף" ו"עקרב".


==יניקת החיצונים==
==יניקת החיצונים==
שורה 49: שורה 49:
כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}.
כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}.


[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן הייתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיוצא בזה, ואכ"מ".}}.
[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן היתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיו"ב, ואכ"מ".}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)