| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''שלוש קליפות הטמאות''' הוא הכינוי לדרגא הנחותה יותר ב[[קליפות]], התגלמות הרוע וה[[טומאה]] בעולם. בשונה מ[[קליפת נוגה]] שבה מעורב [[טוב]] ו[[רע]], שלוש קליפות הטמאות הן רק רע. | | '''שלוש קליפות הטמאות''' - מושג יסוד בתורת החסידות, כינוי להתגלמות ה[[רוע]] וה[[טומאה]] בעולם. נקרא בשם קליפות, כי דומה לקליפת הפרי אשר מכסה על הפרי אף שהוא בעצמו פסולת חסר חשיבות, כך הטומאה והרע ניכרים בעולם למרות שהם לא אמיתת המציאות כי אם כיסוי על המציאות האלוקית הקדושה. |
|
| |
|
| עבודת האדם ביחס לקליפות אלו היא התעלמות מוחלטת, או שבירתם וביטולם לגמרי. לא ניתן [[עבודת הבירורים|לברר]] ולזכך את הקליפות, מכיון שהם רעים מצד עצם מציאותם. רק בזמן ה[[גאולה]], הקליפות ישתנו ויהפכו לקדושה. כמו כן אדם שעבר [[עבירות]] וחזר ב[[תשובה]] בדרגת "תשובה מאהבה", בכחו להעלות את הקליפות ל[[קדושה]]. | | עבודת האדם ביחס ל'קליפות' הוא התעלמות מוחלטת או שבירתם וביטולם לגמרי, לא ניתן 'לברר' ולזכך את הקליפות מכיון שהינם רעים מצד עצם מציאותם, רק בזמן ה[[גאולה]], הקליפות ישתנו ויהפכו לקדושה, כמו כן אדם שהגיע לדרגת [[צדיק]] יש בכחו להעלות את הקליפות לעולם הקדושה. |
| | | |
| משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים.
| | שמות וכינויים נוספים לשלוש קליפות הטמאות: '''סטרא אחרא''', '''החיצונים'''. |
| | |
| | ==שורש התהוותם== |
|
| |
|
| ==מהותם== | | ==מהותם== |
| שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}. | | שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"<ref>יחזקאל א, ד.</ref>. מבואר כי "רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת", הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מ[[קליפת נוגה]] שהיא [[ממוצע|ממוצעת]] בין הקדושה לטומאה. |
| | |
| הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת, שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}).
| |
| | |
| בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}.
| |
| | |
| בפרטיות יותר נחלקות ג' קליפות אלו לשתי מדרגות, שהעליונה היא "רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת", והתחתונה היא "נחש שרף ועקרב". להרחבה בזה ראה בערך [[טומאה וסטרא אחרא]].
| |
| | |
| ==יניקת החיצונים==
| |
| כל הברואים הקיימים בעולם מתקיימים ומתהווים בכל רגע מחדש, על ידי ה[[חיות]] ש[[הקב"ה]] מעניק להם, לולא חיות זה הם היו מתבטלים ונעלמים בין רגע. אך ישנו הבדל בין החיות האלוקית השורה בברואים הנמצאים תחת הקטגוריה של ה[[קדושה]], וכן תחת קטגוריית [[קליפת נוגה]] (הכולל את כל מה שאינו [[רע]] אך אינו גם [[טוב]]), לבין הברואים הנמצאים תחת קטגוריית "הקליפות".
| |
| | |
| יסוד ההבדל הוא, שכל מה שאינו קליפה ורע, [[הקב"ה]], מחיה אותו מרצונו האמיתי והפנימי. ומשל לכך מאדם הנותן מתנה לאהובו שנותן לו מאהבה, בסבר פנים ובשפע. אך את הקליפות מחיה הקב"ה, כביכול, בדרך אגב (בלשון [[החסידות]] "כמאן דשדי בתר כתפוי" - כמי שזורק מאחורי כתפיו), לא מתוך רצון פנימי ואמיתי. כמשל למלך העושה סעודה לשריו ומקורביו, שגם עבדיו נהנים מסעודה זו, אך כמובן שהם לא מטרת ועיקר הסעודה אבל גם הם נהנים מאיסוף השאריות, ונתינה זו היא בזלזול ובכמות מועטת.
| |
| | |
| אך ישנם כמה אופנים יוצאי דופן בהם הקליפות מצליחות בכל זאת לקבל את אותה דרגת החיות המיועדת לקדושה. בדרך כלל אלו שני אופנים{{הערה|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/1/2/23d.htm תורת חיים שמות (בהוצאה החדשה) כג, ד] ובמקורות שצויינו שם. דרך מצותיך [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/32/index.htm מצות קרבן פסח]. ועוד.}}:
| |
| *אופן יניקה א' - "בריבוי [[צמצום|צמצומים]]": מאחר וכל חיות אלוקית אשר יוצאת מ[[עצמות]]ו ממש, עוברת מסלול של [[צמצום]] והגבלה על מנת שתוכל להחיות ולהתלבש בנבראים גשמיים, פעמים והאור משפיל את עצמו ויורד כל כך עד שגם הקליפות מצליחות לקבל אור זה. אלא שיניקת חיות זו הינה חיות מצומצמת מאד.
| |
| *אופן יניקה ב' - "הגבהה וחוצפה": לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה"סובב" המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב"חוצפתם" לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים.
| |
| | |
| החיות האלוקית שבקליפות הטמאות, דוקא בגלל שירדה כל כך למטה, הרי זו הוכחה שבשרשה היא גבוהה יותר מהחיות שבקליפת נוגה (כי "כל הגבוה יותר נופל למטה יותר"). מסיבה זו, הדברים שמקבלים חיותם מקליפות אלו הם בתוקף יותר. ולכן, באופנים שבהם ניתן להעלות מקליפות אלו לקדושה, הרי זו עליה גדולה ביותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/2/17/191a.htm דרך מצותיך קצא, א]. אגרות קודש ח"ג תקטז הנ"ל.}}.
| |
| | |
| אך למרות שגם בשלוש הקליפות הטמאות ישנה חיות אלוקית (ולכן ישנה אפשרות שגם אומות העולם יעשו דברים טובים, מצד הניצוץ שמאיר בהם באופן מקיף{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/14.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א', יד]. שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/95.htm צה].}}), בכל זאת הן נחשבות כרע גמור שאין בו טוב כלל. הסיבה לכך היא כי לאחר ירידת הניצוץ לתוך קליפות אלו הוא נחשך כל כך עד שנעשה בעצמו כמו רע, בדוגמת לשון חז"ל{{הערה|חולין ק, א.}} (לגבי מאכל איסור שהתערב בהיתר במקרים מסויימים): "חתיכה נעשית נבילה"{{הערה|שם=תקז|1=ראה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=111 ספר המאמרים עת"ר ע' קג]. [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/16/770.htm המשך תער"ב, ח"ב, ע' תשע]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקז].}}.
| |
| | |
| ===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות===
| |
| קצבת כמות השפע ודרגת השפע לקליפות תלוי ומושפע ישירות מהתנהגות [[עם ישראל]]. ב[[חסידות]] מוסבר רבות שכל העולמות העליונים והתחתונים מושפעים ממעשיו של כל [[יהודי]]. כאשר מקיימים את רצון ה' בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], השפע והחיות האלוקי מגיע ומושפע למקומו הנכון ומחזק ומגדיל את הקדושה. אך כאשר [[עם ישראל]], במצב שאינם מקיימים את רצון הבורא, ניתנת אפשרות לקליפות לקבל את החיות השמור לקדושה.
| |
|
| |
|
| ובפרטיות לפי החלוקה הנ"ל:
| | הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:<ref>[[תניא]] סוף פרק ו'.</ref> נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]<ref>ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].</ref>) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה<ref>[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.</ref>). |
| *"דרך צמצום" - יניקה זו מתאפשרת לקליפות אך ורק כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת בהשפלה ונפילה ל[[תאווה|תאוות]] זרות עד שדומה ל[[בהמה]] ממש המחוסרת שכל, ופועלת על פי תאוות ליבה בלבד. ירידה רוחנית זו, גורמת לאור האלוקי גם, לרדת למטה מטה, עד למקום כל כך תחתון שהקליפות גם יונקות משם את החיות המצומצמת והמושפלת.
| |
| * "הגבהה וחוצפה" - יניקה זו מתאפשרת לקליפות כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת ב[[גסות הרוח]] וחוצפה שהאדם מתמלא [[גאווה]] ומרגיש את עצמו ל[[יש]]ות עליונה, ואת [[הקב"ה]] ל[[אין ואפס]]. ירידה זו גורמת לקליפות גם להתחצף ולהתרומם למקומות שאינם שייכים שם, ולקבל את חיותם ממקור האור והחיות{{הערה|1=תורה אור ויחי [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/24/104c.htm הוספות קד, ג]-ד. ספר המאמרים תרל"ב עמ' נב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632a/1/17/index.htm מאמר דיבור המתחיל לא יצא האיש לא בסייף]. ספר המאמרים [[תרנ"ט]], מאמר דיבור המתחיל ת"ר נר חנוכה. [[קונטרס ומעין]] עמ' 77.}}.
| |
|
| |
|
| ==העלאת שלוש הקליפות הטמאות== | | ==בעבודת האדם== |
| מכיון שהניצוץ האלוקי שבקליפות הטמאות נחשך כל כך ונעשה כמו רע, לכן בניגוד לקליפת נוגה, מה שקשור לקליפות הטמאות אי אפשר להעלותו לקדושה. ולכן מאכל האסור באכילה, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה, עדיין לא יהיה ניתן להעלות את [[ניצוצות הקדושה]] משלוש קליפות הטמאות לקדושה. ולכן נקראים ענינים אלו בשם "איסורים" - מכיון שאסורים וקשורים בידי הקליפות, ואינם יכולים לעלות משם{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.}}.
| | בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה. |
|
| |
|
| דרך הפעולה של יהודי ביחס לקליפות אלו הוא באופן של דחיה - "שבירתן זהו טהרתן". על ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה{{הערה|1=ראה באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/17/167.htm שיחת ש"פ תבוא תשי"ג], איך ייתכן ששבירה נחשבת "טהרה".}}. ולכן, בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת "ולמלשינים", בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר" לתיבת "ותכניע", נהוג לעשות הפסקה - כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו טבת|היום יום כ"ו טבת]].}}.
| | למשל, דבר מאכל שהינו אסור באכילה על פי ההלכה היהודית, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה ההיא, עדיין לא יהיה ניתן להוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לג' קליפות הטמאות, ולהעלות אותן לקדושה (עד שיבא [[משיח]] צדקנו). |
|
| |
|
| דחיה זו של הקליפות היא בבחינת "אכזריות", מכיון שהיהודי דוחה (לא רק את הקליפה עצמה, אלא גם) את הניצוץ שבקליפה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/6d.htm לקוטי תורה שיר השירים ו, ד]. דרך מצותיך קצא, א הנ"ל.}}.
| | אולם, על ידי תשובה עילאה הרי גם החיות שמג' הקליפות עולה לקדושה<ref>בכל הנ"ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.</ref>, כמו כן כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה בסכנה או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה אם יעבוד בכח האכילה ההיא את ה'. |
|
| |
|
| התיקון של שלוש קליפות הטמאות יהיה רק בביאת משיח צדקנו, כאשר יעבור הרע מהעולם ו[[בלע המוות|יתבטל המוות]], שאז יתבטלו לגמרי הקליפות הטמאות והניצוץ האלוקי שבהם יצא מהשביה{{הערה|תניא פרק ז'.}}.
| | תקנתם של ג' הקליפות הטמאות - היא בשבירתם, שעל ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה. |
|
| |
|
| אמנם, גם בזמן הזה, ישנן כמה אפשרויות (נדירות) להעלות לקדושה גם דבר האסור שמשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ' שיחת בראשית א' ס"ה-ו', שהעלאה זו אינה אפשרית מצד התורה, אלא רק מצד הקב"ה עצמו שלמעלה מהתורה; ולכן, טוענים על כך אומות העולם "לסטים אתם".}}:
| | בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת "ולמלשינים" - בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר", לתיבת "ותכניע" נהוג לעשות הפסקה, כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה. |
|
| |
|
| אפשרות אחת היא על ידי [[תשובה]] מאהבה - שאז "זדונות נעשים לו כזכיות". מכיון שתשובה זו פועלת עליו צימאון כל כך חזק לקב"ה, דוקא בגלל היותו שקוע בקליפות הטמאות - לכן, אותן קליפות ש"בזכותן" התאפשר הצימאון לאלוקות, נחשבים כהכנה לצימאון זה, וזו העלייה שלהם{{הערה|יומא פו, ב. וראה תניא שם. לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' ס"ב (ע' 183) ואילך.}}. אך תשובה רגילה, שאינה מאהבה כזו ואין בה צמאון זה, אינה מועילה להוציא את הניצוץ מהקליפות{{הערה|תניא שם. אבל ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/38/index.htm ד"ה דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תשכ"א] הערה 55.}}.
| | ==כינוים== |
| | בנוסף לשמם "רוח סערה", "ענן גדול", "אש מתלקחת", כמו כן נקראות הקליפות בשם "נחש" "שרף" ו"עקרב". |
|
| |
|
| כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}.
| |
|
| |
|
| [[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן הייתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיוצא בזה, ואכ"מ".}}.
| |
|
| |
|
| | ==בגאולה== |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| *[[קליפה]]
| |
| *[[קליפת נוגה]]
| |
| *[[עבירה]]
| |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}}
| | ==הערות שוליים== |
| | <references/> |
|
| |
|
| [[קטגוריה:קליפות]] | | [[קטגוריה:קליפות]] |