עריכת הדף "שלום ריבקין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת [[תשמ"ג]] מונה לשמש כרבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בס. לואיס כמחליפו של הרב מנחם צבי אייכנשטיין, ושימש בתפקיד למעלה מ-22 שנים עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]] בשל בעיות בריאותיות, ושימש כסמכות העליונה הבלעדית בניהול החיים היהודיים בעיר, ובין תפקידיו ניהל מערכת כשרות ונודע כמומחה עולמי לגיטין וקידושין. | בשנת [[תשמ"ג]] מונה לשמש כרבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בס. לואיס כמחליפו של הרב מנחם צבי אייכנשטיין, ושימש בתפקיד למעלה מ-22 שנים עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]] בשל בעיות בריאותיות, ושימש כסמכות העליונה הבלעדית בניהול החיים היהודיים בעיר, ובין תפקידיו ניהל מערכת כשרות ונודע כמומחה עולמי לגיטין וקידושין. | ||
לאחר נפילת [[מסך הברזל]] נסע | לאחר נפילת [[מסך הברזל]] נסע מטעם [[עזרת אחים]] למסע במדינות ברית המועצות על מנת לסייע בסידור גיטין וקידושין{{הערה|1=[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf תשורה 'אחרונים בחזית'] עמוד 20.}}. | ||
פסיקותיו במקרים רבים היו תקדימיות, כך לדוגמא כאשר אישר לאישה כבר בשנות ה-80 לעבור תהליך של סיוע חיצוני כדי לזכות בילדים. | פסיקותיו במקרים רבים היו תקדימיות, כך לדוגמא כאשר אישר לאישה כבר בשנות ה-80 לעבור תהליך של סיוע חיצוני כדי לזכות בילדים. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
== עם הרבי == | == עם הרבי == | ||
הרב ריבקין כותב {{הערה|'הערות וביאורים' אוהלי-תורה נ.י. גיליון ג' תמוז – שבת פרשת קורח תשס"ו, עמ' 165-164.}}: "נשאלתי אם נכון לקרוא לתינוק שם אחר תינוק שמת | הרב ריבקין כותב באחת מרשימותיו {{הערה|פורסמה ב'הערות וביאורים' אוהלי-תורה נ.י. גיליון ג' תמוז – שבת פרשת קורח תשס"ו, עמ' 165-164.}}: | ||
"נשאלתי אם נכון לקרוא לתינוק שם אחר תינוק שמת ושאלתי זה במכתב לאבי מורי (הגאון-החסיד משה דובער ריבקין ז"ל) בשנת תש"ח והנני מעתיק מדבריו מהנוגע לעניין זה: | |||
באגרות קודש של הרבי, אנו מוצאים אגרות רבות שכתב הרבי לרב ריבקין | 'ועל-דבר אשר שאלת אם כדאי לקרוא שם תינוק אחר [תינוק] שמת, אף כי אין בעולם נוהגין כן, אבל כנראה אין חשש בזה, ואולי יש בזה גם מעלה מגדר להקים שם כו'. '''בהיותי שלשום אצל הרמ"ש שליט"א [=הרבי] ושאל עליך מה נשמע אצלך,''' {{הערה|ההדגשות אינן במקור.}} נזכרתי וסיפרתי לו את אשר תשאל בזה, והעירני גם-כן כנ"ל, וכי אצל אדמו"ר האמצעי היה שתי בנות בשם שרה, אשר הראשונה מתה בנערותה, והשנייה נקראה גם-כן שרה, והיא אמה של הרבנית הזקנה רבקה נ"ע אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ זי"ע, ובפרט קריאת שם הרי ניתן על זה רוח-הקודש לההורים שיכוונו כידוע לך'". (עד כאן מרשימתו). | ||
באגרות קודש של הרבי, אנו מוצאים אגרות רבות שכתב הרבי לרב ריבקין. {{הערה| ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ז > א'תתקיג. ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך טז > ו'יז. ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יט > ז'לב. ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך יט > ז'שכד. אגרות קודש > כרך כ > ז'תקפב. ועוד.}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||