עריכת הדף "שלום דובער פרידמן (איטליה)"

{{מפנה|שלום דוב בער פרידמן}}
[[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]]
הרב '''שלום דוב בער פרידמן''' ([[י"ח בניסן]] [[תרצ"ב]], 1932 – [[י"א באלול]] [[תשנ"ו]], 1996) היה מפעילי בית חב"ד ב[[איטליה]], וגביר שהיה מעמודי התווך שתמכו בפעולות השלוחים במקום.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח בניסן]] [[תרצ"ב]], בעיירה [[דונילוביץ]]' שברוסיה הלבנה, לרב [[ישעיהו פרידמן]]. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. אביו, שהיה מכונה בפי חבריו "שייקע דוקשיצער" על שם מוצאו מהעיירה [[דוקשיץ]], היה מה[[תמים|תמימים]] שלמדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו"צ בעירו, והיה סוחר מצליח בפרוות.

בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה.

===הצלתו במלחמת העולם השנייה===
בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולין). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.

שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.

בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר ושלום בער החלו לרוץ אל היער.

ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה. 

לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא האדום.

בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל. לאחר מספר שנים, עבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם עסק במסחר בפנינים.

ידידות נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא עזר לו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה בעיקר בהקמת מקוואות עד שהיה מעורב בבניית כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.

===שליח באיטליה===
כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם ל[[ארה"ב]], הוחלט להשכיר דירות בעיירה לאדיספולי שבפרברי רומא שם דאג ר' שלום-בער לעניינים הרוחנים ובחודשי [[תשרי]] [[ניסן]] עבר לגור בעיירה ומאוחר יותר הביא את הרב [[צבי יוסף רביסקי]] בתור שליח מקומי וכן דאג גם להקמת מבנה לבית חב"ד.

עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.

===שליח ברוסיה===
עם נפילת [[מסך הברזל]], הפסיקה לאדיספולי לשמש כעיירת מעבר, והשליח הרב ביסק עזב את המקום.

באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה מממנים ועהעוזרים לאותם שלוחים.

במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, [[דנייפרופטרובסק]]. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את [[ספריית רבותינו נשיאנו]] מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ו]] ביקר בפעם האחרונה ב-[[770]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י"א באלול]] [[תשנ"ו]]. נטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
* בנו, הרב ישעיה פרידמן.
* בנו, אריה לייב פרידמן.

==לקריאה נוספת==
*[[דוד זאב רוטנברג]], '''הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'''.

{{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]