עריכת הדף "שירת הים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{בעבודה}}{{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = שירת הים | | כותרת = שירת הים | ||
| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. | | תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. | ||
}} | }} | ||
'''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של | '''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של עשר שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה|מכילתא שמות טו, א.}}. | ||
שירת הים כתובה ב[[ספר תורה|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף. | שירת הים כתובה ב[[ספר תורה|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף. | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
===פתיחת השירה על ידי משה=== | ===פתיחת השירה על ידי משה=== | ||
ב[[גמרא]]{{הערה|סוטה ל, ב.}} מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר [[משה]] ענו | ב[[גמרא]]{{הערה|סוטה ל, ב.}} מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר [[משה]] ענו היהודים "אשירה לה'". שיטת שנייה היא שכל דבר שאמר משה, חזרו ואמרו אחריו. שיטה שלישית היא שמשה פתח את השירה, אך את שאר השירה אמרו כולם יחד. | ||
הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"א עמוד 69.}} את הצד השוה בין השיטות, שהשירה נפתחה על ידי משה רבינו, כדי ששירת הים תהיה ב[[אחדות]] גמורה של בני ישראל, וזה נעשה על ידי משה - [[נשיא הדור]], שהוא כולל בו את הדור כולו{{הערה|כדברי [[רש"י]] במדבר כא, כא.}}, ובזה ישנם שלש אופנים, אופן אחד הוא שאין העם מבטא את מציאותו כלל, ורק עונים אשירה, אופן שני הוא שהאחדות ניכרת גם בתוך מציאותם, כשאומרים בעצמם כמו משה, ואופן שלישי הוא שניכר ההתאחדות בין משה לישראל כששניהם אומרים יחד. | |||
וכפי שמתאר ה[[אור החיים]]{{הערה|על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".}}: | וכפי שמתאר ה[[אור החיים]]{{הערה|על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".}}: "שיאמרו שירה יחד בלא בחי' השתנות והפרדה עד שיהיו כאיש אחד הגם היותם רבים ונתכוונו יחד ועשו כן ואמרו אשירה לשון יחיד כאילו הם איש אחד שזולת זה היו אומרים נשירה". | ||
===השתתפות הנשים=== | ===השתתפות הנשים=== | ||
בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל [[אשה|הנשים]] (ובראשן [[מרים הנביאה]]) הייתה גדולה משל האנשים, בכך | בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל [[אשה|הנשים]] (ובראשן [[מרים הנביאה]]) הייתה גדולה משל האנשים, בכך שדוקא הנשים יצאו עם תופים ומחולות{{הערה|שמות טו, כ.}}, והסיבה לכך היא משום שגם הצער של הנשים הייתה גדולה יותר מצד הגזירות שהיו על ילדיהם במצרים. | ||
אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת [[דבורה]] בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ו עמוד 233.}} שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם ב[[ארץ ישראל]], אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים ל[[אשה]]. | אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת [[דבורה]] בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ו עמוד 233.}} שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם ב[[ארץ ישראל]], אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים ל[[אשה]]. | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"{{הערה|שמות טו, א.}}, ובגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה [[תחיית המתים]]. | בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"{{הערה|שמות טו, א.}}, ובגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה [[תחיית המתים]]. | ||
הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה | הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה דרגא של ה' בו הוא [[הוי'|היה הוה ויהיה כאחד]], ובשירת הים היה כלול השירה של לעתיד לבוא בתחיית המתים. | ||
==צורת כתיבתה== | ==צורת כתיבתה== | ||
שורה 37: | שורה 37: | ||
==קריאת השירה ואמירתה== | ==קריאת השירה ואמירתה== | ||
השירה נמצאת ב[[פרשת בשלח]] שב[[ספר שמות]], וה[[שבת]] שבה קוראים אותה כחלק מ[[פרשת השבוע]] נקראת גם "[[שבת שירה]]" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מ[[קריאת התורה|הקריאה הרגילה בתורה]]. בשבת זו [[הפטרה|מפטירים]] בקריאת [[שירת דבורה]]. שירת הים גם נקראת ב[[שביעי של פסח]], שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא [[שירת דוד]], בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/13.htm שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג].}}. | השירה נמצאת ב[[פרשת בשלח]] שב[[ספר שמות]], וה[[שבת]] שבה קוראים אותה כחלק מ[[פרשת השבוע]] נקראת גם "[[שבת שירה]]" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מ[[קריאת התורה|הקריאה הרגילה בתורה]]. בשבת זו [[הפטרה|מפטירים]] בקריאת [[שירת דבורה]]. שירת הים גם נקראת ב[[שביעי של פסח]], שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא [[שירת דוד]], בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/13.htm שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג].}}. | ||
בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של [[שביעי של פסח]] ושל [[אחרון של פסח]], לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה{{הערה|ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).}}. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/6.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח].}}. | בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של [[שביעי של פסח]] ושל [[אחרון של פסח]], לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה{{הערה|ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).}}. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/6.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח].}}. | ||
===אמירת השירה בתפילה=== | |||
===בתפילה=== | |||
בגמרא{{הערה|ראש השנה לא, א.}} מובא ששירת הים נאמרה ב[[שירת הלויים]] בשבת בעת הקרבת [[קורבן התמיד]] של בין הערביים. | בגמרא{{הערה|ראש השנה לא, א.}} מובא ששירת הים נאמרה ב[[שירת הלויים]] בשבת בעת הקרבת [[קורבן התמיד]] של בין הערביים. | ||
שורה 53: | שורה 48: | ||
עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים. | עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים. | ||
אדמו"ר הזקן הביא בשולחן ערוך בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח: | |||
"ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד". | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== |