עריכת הדף "שינה בסוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{ | + | {{בעבודה מתמשכת}} |
− | ''' | + | חסידי חב"ד אינם '''ישנים ב[[סוכה]]''' ב[[חג הסוכות]], זאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]] "כיצד אפשר לישון בסוכה אשר בה יש [[מקיפים דבינה]]". פירוש: כיצד אפשר לישון במקום רוחני כה נעלה אשר נמצא בו אור אלוקי אדיר של "מקיפים דבינה"?. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
− | + | כתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}} | |
− | + | ודרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. רש"י דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע". | |
− | חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" | + | חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה. |
− | וכך פסק גם | + | וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי". |
+ | וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו"ר הזקן.{{הערה|בשולחנו סימן תרלט סעיפים ד, ז-ח.}} | ||
− | + | ==גדר החיוב== | |
+ | {{להשלים|*)חיוב גם עראי, לא אומרים ברכה, ועוד פרטי דינים. א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה }} | ||
− | |||
את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: | את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: | ||
− | הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על | + | הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|סוכה כח, ב.}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה. |
− | + | וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה. | |
− | + | אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מחובת המצווה של דירה בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה". | |
+ | וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] בשולחנו.{{הערה|שם=לט,ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ואכן בטעם אי הברכה על השינה כתבו שהסיבה לזה היא שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}} | ||
− | + | הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה זו שהשינה חלק מהמצווה אין זה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:{{הערה|שם=לט,ד}}"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה). | |
− | |||
− | + | ==המנהג בפועל וטעמו== | |
+ | {{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}} | ||
− | ==מנהג | + | על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי המרדכי ורבינו מנוח ועוד ואחריהם גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{מקור|ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן{{מקור}} עדות לכך שהרה"ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו בסוכה.}} |
− | |||
− | + | כמו כן מצאנו שבזמן בית המקדש נהגו המשתתפים בשמחת בית השואבה שלא לישן בסוכה.{{מקור|הרחבה בדברי הגמרא וכו'}} בקשר לזה ביארו האחרונים{{מקור}} שהיו אנוסים משום שלא היה להם סוכה.{{הבהרה|תוס' הסברה מדוע לא היה}} אולם יש שהקשו{{מקור|גליוני הש"ס למהרי ענגיל(?)}} על ביאור זה שהרי היה להם סוכות חוץ להר הבית{{מקור}}{{הבהרה|למה לא תוך?ולא בעזרה?}} ובהפסק מועט יכלו להגיע אליו? הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} | |
− | |||
− | + | יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם, משנה ברורה על הרמ"א שם, נימוקי אורח חיים על סעיף זה.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. | |
− | + | טעמים שונים נכתבו על קולה זו: | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | טעמים שונים נכתבו על | ||
;מפני הצינה | ;מפני הצינה | ||
− | יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, | + | יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי סוכה הלכה תשמא, חידושי המאירי סוכה דף מו ורבנו מנוח על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם |
− | ;איש | + | ;איש ואישתו |
− | הרמ"א מציע ביאור אחר | + | הרמ"א מציע ביאור אחר לקולה והא על פי דיוקו בגמרא{{הבהרה|יש להרחיב בראיותיו.}} שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שהאשה עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו. |
− | והקשו על | + | והקשו על ביאור הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח ט"ז סעיף קטן ט וביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים{{הבהרה|סתירת הפוסקים את ראיותיו- מ"א ביאור הגר"א ועוד.}} מדברי הגמרא{{מקור}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ואעפ"כ הסוכה כשרה. כמו כן טענו שאילו בנה סוכה שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו לא יצא מלכתחילה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה המצווה.{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}} |
− | + | יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו הפטור על פי סברא זו אמנם לא מצד דין סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}}) | |
− | + | ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שמחוייב האדם לשמח את אשתו ברגל. | |
− | + | כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} אלא שיש מקשים שביאורים אלו אינם מיישבים את המנהג לאינם נשואים.{{מקור}} | |
− | |||
− | |||
− | + | ;כבוד הסוכה,ומקיפים דבינה | |
+ | {{להשלים}} | ||
+ | אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה, מוכרח כי יש גם סיבה על פי פנימיות התורה שלא לישון בסוכה. | ||
− | + | הרבי מבאר כי אורות [[אור מקיף|מקיפין]] של [[ספירת הבינה]] שורה בסוכה. הארה זו המשרה על האדם [[רוח הקודש]] הינה הארה מיוחדת, ולכן יהודים שהרגישו את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכה. | |
− | + | הרבי גם התייחס לשאלה, כיצד מי שאינו מרגיש את המקיפים דבינה מרשה לעצמו שלא לישון בסוכה? וביאר הרבי, כי [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער... ומצטער - מי שחיוב השינה בסוכה גורם לו צער - פטור מן הסוכה! | |
− | + | == לקריאה נוספת == | |
− | + | *[[שערי הלכה ומנהג]] אות רסח. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז. | *[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז. | ||
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך. | *[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך. | ||
+ | {{הלכה}} | ||
+ | {{הערות שוליים|טורים=כן}} | ||
+ | [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | |||
− | |||
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי. | * [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− |