עריכת הדף "שיכר של גויים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===נהגו קלות ביין=== | ===נהגו קלות ביין=== | ||
אם הגיע למקום שבו יהודים נהגו קלות באיסור יין של גוי, אסור לשתות שם את השיכר של הגויים{{הערה|ס"ב.}}, גזירה משום יינם{{הערה|ש"ך ס"ק ד.}}. | אם הגיע למקום שבו יהודים נהגו קלות באיסור יין של גוי, אסור לשתות שם את השיכר של הגויים {{הערה|ס"ב.}}, גזירה משום יינם{{הערה|ש"ך ס"ק ד.}}. | ||
רש"ל כתב, שבמקום שרחמנא ליצלן נוהגים היתר ביין – האיסור הזה על השיכר לא תקף, כיוון שהוא נועד על מנת לתת הבחנה אצל תושבי המקום שיש משקאות שאסורים להם, והם צריכים להחמיר; אבל אם הם כלל לא יודעים אודות האיסור, אין טעם להחמיר{{הערה|ט"ז ס"ק ג.}}. | רש"ל כתב, שבמקום שרחמנא ליצלן נוהגים היתר ביין – האיסור הזה על השיכר לא תקף, כיוון שהוא נועד על מנת לתת הבחנה אצל תושבי המקום שיש משקאות שאסורים להם, והם צריכים להחמיר; אבל אם הם כלל לא יודעים אודות האיסור, אין טעם להחמיר{{הערה|ט"ז ס"ק ג.}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
באיסור נכללים כל סוגי השיכר – מתמרים, מתאנים, משעורים ומתבואה, וכן מדבש. וכולם אסורים משום "חתנות"{{הערה|מחבר בס"א.}}. שיכר של תבואה אין בעיה מצד בישולי עכו"ם, מכיוון שהוא לא עולה על שולחן מלכים{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}, וכן משום שהתבואה בטילה למים – כמו שהיא בטילה למים לעניין הברכה, שמברכים "שהכל"{{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}. | באיסור נכללים כל סוגי השיכר – מתמרים, מתאנים, משעורים ומתבואה, וכן מדבש. וכולם אסורים משום "חתנות"{{הערה|מחבר בס"א.}}. שיכר של תבואה אין בעיה מצד בישולי עכו"ם, מכיוון שהוא לא עולה על שולחן מלכים{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}, וכן משום שהתבואה בטילה למים – כמו שהיא בטילה למים לעניין הברכה, שמברכים "שהכל"{{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}. | ||
הרמ"א כתב, שיש מתירים בשל דבש ושל תבואה (של חיטים ושל שעורים{{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), וכן נוהגים להקל במדינות אלו{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | הרמ"א כתב, שיש מתירים בשל דבש ושל תבואה (של חיטים ושל שעורים {{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), וכן נוהגים להקל במדינות אלו{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | ||
יין תפוחים ויין רימונים וכיוצא בזה – מותר לשתותו בכל מקום, מכיוון שהוא דבר שאינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו{{הערה|ס"ג.}}. | יין תפוחים ויין רימונים וכיוצא בזה – מותר לשתותו בכל מקום, מכיוון שהוא דבר שאינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו{{הערה|ס"ג.}}. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
צריך לבדוק כאשר קונים שיכר או משקה של דבש שעשו גויים – האם דרך עשייתו הוא שמערבים בו שמרים של יין{{הערה|ס"ו.}}. | צריך לבדוק כאשר קונים שיכר או משקה של דבש שעשו גויים – האם דרך עשייתו הוא שמערבים בו שמרים של יין{{הערה|ס"ו.}}. | ||
ואם מערבים בו שמרים – אסור לקנות מהם, אלא אם כן יש במשקה 60 כנגד השמרים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. והט"ז כתב שמספיק 6 פעמים{{הערה|ט"ז ס"ק ו.}}. | ואם מערבים בו שמרים – אסור לקנות מהם, אלא אם כן יש במשקה 60 כנגד השמרים {{הערה|רמ"א בס"ו.}}. והט"ז כתב שמספיק 6 פעמים{{הערה|ט"ז ס"ק ו.}}. | ||
וכל זה הוא כשהשמרים אינם עיקר הטעם; כיוון שאם הם עיקר הטעם אפילו באלף הם לא בטלים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. | וכל זה הוא כשהשמרים אינם עיקר הטעם; כיוון שאם הם עיקר הטעם אפילו באלף הם לא בטלים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. | ||