עריכת הדף "שיחה:ל"ב נתיבות חכמה"

מה המקור לפסוק "נתיב לא ידעו עיט"? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

== המספר 'לב' ==

מה המקור להסבר על המס' 'לב' שזה עשר ספירות ו-22 אותיות? ראיתי באוה"ת - במאמרים על פרשת ציצית - הסבר אחר למספר זה ואני רוצה להכניס אותו, השאלה מאיפה ההסבר שכאן.--[[משתמש:יהודה ד.|יהודה ד.]] - [[שיחת משתמש:יהודה ד.|שיחה]], 17:16, ט' באדר, ה'תשפ"א
:מובא בערך שהוא מספר יצירה.  -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:47, ט' באדר ה'תשפ"א
::אכן, אך לכאורה יש להסביר זאת (גם) ע"פ המבואר בחסידות, ע"כ אביא פה ציטוט מאוה"ת (זה כתוב שם בתמציתיות, כדרכו של הצ"צ) ותסתכל, אולי זה יכול התאים. אם לא, אז צריך לראות איך לסדר בין שני המ"מ, כי כנ"ל, לכאורה צריך להסביר את זה ע"פ חסידות (ולא מספיק לכתוב רק את הדרגות).
::"ומה שהציצית הם בעצם י"ו חוטין וכשכופלים אותם נעשו ל"ב יש להעיר ממ"ש במ"א בענין מצנפת ואבנט, שהמצנפת הי' י"ו אמה כנגד ב' מוחין חו"ב ובכ"א יש ח' בחי' היינו ד' אותיות הוי' וד' אותיות אד' והאבנט היה ל"ב אמה ע"י ששם ג"כ מוח הדעת שנחלק לב' מוחין חו"ג ובכל א' ג"כ ח' בחי' הנ"ל" וראה עוד שם, אוה"ת עמ' תקנג [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/24/553.htm באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש] --[[משתמש:יהודה ד.|יהודה ד.]] - [[שיחת משתמש:יהודה ד.|שיחה]], 08:43, י"א באדר, ה'תשפ"א
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 :מובא בערך שהוא מספר יצירה.  -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:47, ט' באדר ה'תשפ"א
 ::אכן, אך לכאורה יש להסביר זאת (גם) ע"פ המבואר בחסידות, ע"כ אביא פה ציטוט מאוה"ת (זה כתוב שם בתמציתיות, כדרכו של הצ"צ) ותסתכל, אולי זה יכול התאים. אם לא, אז צריך לראות איך לסדר בין שני המ"מ, כי כנ"ל, לכאורה צריך להסביר את זה ע"פ חסידות (ולא מספיק לכתוב רק את הדרגות).
-::"ומה שהציצית הם בעצם י"ו חוטין וכשכופלים אותם נעשו ל"ב יש להעיר ממ"ש במ"א בענין מצנפת ואבנט, שהמצנפת הי' י"ו אמה כנגד ב' מוחין חו"ב ובכ"א יש ח' בחי' היינו ד' אותיות הוי' וד' אותיות אד' והאבנט היה ל"ב אמה ע"י ששם ג"כ מוח הדעת שנחלק לב' מוחין חו"ג ובכל א' ג"כ ח' בחי' הנ"ל".
+::"ומה שהציצית הם בעצם י"ו חוטין וכשכופלים אותם נעשו ל"ב יש להעיר ממ"ש במ"א בענין מצנפת ואבנט, שהמצנפת הי' י"ו אמה כנגד ב' מוחין חו"ב ובכ"א יש ח' בחי' היינו ד' אותיות הוי' וד' אותיות אד' והאבנט היה ל"ב אמה ע"י ששם ג"כ מוח הדעת שנחלק לב' מוחין חו"ג ובכל א' ג"כ ח' בחי' הנ"ל" וראה עוד שם, אוה"ת עמ' תקנג [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/24/553.htm באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש] --[[משתמש:יהודה ד.|יהודה ד.]] - [[שיחת משתמש:יהודה ד.|שיחה]], 08:43, י"א באדר, ה'תשפ"א
-::בקצרה פירושו הוא (לפי איך שהבנתי), שחכמה ובינה - כל אחד מהם - מתחלקים לח', מפאת שבכל דרגא פרטית ישנם את ענין הד' אותיות (כמבואר ענינם בחסידות שזהו דרך ההמשכה ממשפיע למקבל) וזהו הן כפי שהוא בשם הוי' והן כמו שזה בשם אדנ-י, והדעת - כיון שהיא כוללת את שניהם, היא כופלת אותם. וראה עוד שם, אוה"ת עמ' תקנג [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/24/553.htm באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש].
-::כמובן שאת האריכות (לפי ערך..) פה אפשר לסדר בצורת ערך (כגון, את ה'ספירות' בקטע 'ענינם' ואת ההסבר ב'תכנם' כמו שזה עכשיו), אך לכאורה וודאי שיש להכניס זאת. -- [[משתמש:יהודה ד.|יהודה ד.]] - [[שיחת משתמש:יהודה ד.|שיחה]], 08:43, י"א באדר, ה'תשפ"א
-:::זכור לי שבאדרא זוטא כשמפרש שם ההשתלשלות ל"ב נזכר ב' או ג' פעמים, מה שמורה שיש כמה בחינות כזו. -- אור לכ"ג אדר שני ה'תשפ"ד--17:10, 1 באפריל 2024 (UTC)[[מיוחד:תרומות/109.66.73.57|109.66.73.57]]