עריכת הדף "שיחה:כח ההיולי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף שיחה ויש לשמור בו על כללי דרך ארץ שקדמה לתורה, ועל הנהגתו של חסיד. בסוף כל הודעה נהוג לחתום על ידי ארבעה טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון: (מופיע מעל חלונית העריכה).

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 14: שורה 14:
:תודה, כה יתן וכה יוסיף, לציין מ"מ וציונים, ויהיה מועט המזיק את המרובה שבזמן המועט שבידינו נפעל גדולות ונצורות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:13, 24 במאי 2017 (UTC)
:תודה, כה יתן וכה יוסיף, לציין מ"מ וציונים, ויהיה מועט המזיק את המרובה שבזמן המועט שבידינו נפעל גדולות ונצורות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:13, 24 במאי 2017 (UTC)
::יש להוסיף: מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א עמ' נב ואילך. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:14, כ"ט באייר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(25 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::יש להוסיף: מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א עמ' נב ואילך. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:14, כ"ט באייר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(25 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
== הגדרה ==
כאשר נבוא להגדיר את המושג 'היולי', יש להקדים יסוד להבנת מציאותו:
אמרה המשנה במסכת אבות (ה, א) "בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות".
שאלת השאלות על משנה זו היא: מפני מה מתחייבים כליה על מוצר ששווה רק דיבר אחד כאילו פגמו בשווי עשרה? באה תורת החסידות ומבארת (אחד המקומות הוא דבר מלכות לפ' בהר בחוקותי): ישנם אכן שתי צורות של התהוות - מאמר אחד (בראשית) ועשרה מאמרות.
המאמר האחד הוא עצם בריאת החומר הגשמי, חומר נטול צורה (עולם הבריאה - בעולמות). חומר זה מכונה ביוונית 'היולי'.
כפי שגוש זהב יהיה 'היולי' לכל צורות הכלים שיעשו ממנו, ובו עצמו אין צורה של אף אחד מהם, וכפי שכח התנועה שביד היא 'היולי' לכל התנועות אף שאין בה כל ציור, כך (ובשונה מהם שהם 'יולי' מוגבלים) היולי הראשוני הוא החומר גלם לכל צורות ההתהוות.
הרבי מתייחס לשאלה האם לשמים והארץ יש חומר 'היולי' זהה או לא, דבר שנוגע בדברי הרמב"ם (בהלכות יסודי התורה) האם 'ארבעת הגלמים' שנבראו מתחת גלגל הירח אכן שונים במהותם מהגלמים שמעל גלגל הירח.
- זה כתבתי מזכרוני, וללא מראי מקומות, ואקווה שהועלתי במשהו.. בהצלחה!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:35, כ"ח באייר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(24 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אכן עניינים אלו יבואו בהמשך הערך, הגדרתו היא די נקודה בסיסית העוסקת בהגדרה המדוייקת(!) למושג "היולי". לא מקורו, רמזיו בספרות וכיו"ב, ובפרט - כנראה גם בפנים הערך - בזה (מקורו פרטיו כו') יש ריבוי עניינים הרבה קודם לשיחת בהר-בחוקתי, עכ"פ שוב תודה על העזרה, והעיקר אם ידוע לך עוד מ"מ אשמח לקבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:16, 24 במאי 2017 (UTC)
::שכחתי להוסיף בהגדרה: 'היולי' במקורו הוא חושך. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:33, ב' בסיוון, ה'תשע"ז ''<font size="1">(27 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
==שם==
למה שם הערך הוא כח ההיולי ולא כח היולי?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]  ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ <font size="2"><span style="color:#0000FF;"> יחי המלך המשיח!</span></font>  21:15, 5 בספטמבר 2022 (UTC)
:ע"ד "כח השכל" ולא "כח שכל". "כח הצומח" ולא "כח צומח" וכו'.--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 01:41, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 01:41, 23 באוקטובר 2022 (UTC)
== הצעת פיצול ==
לענ"ד, הערך עוסק ב2 מושגים שונים לחלוטין: 1. כח ההיולי שהוא המקור ל4 היסודות, והוא "יסוד דק", כמבואר בכמה מקומות. 2. ממוצע בין אין ליש בכל דרגה (שהוא גם הממוצע בין עלול ועילתו וכו'). הקשר ביניהם קיים אומנם, אך קשה לומר שהם אותו מושג עצמו.
כרגע נראה שהחיבור שלהם ביחד הופך את הערך למבולבל, עמוס ומקשה על ההבנה.
על כן, נראה לי שכדאי לפצל אותו לשני ערכים. --[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 05:14, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 05:14, 20 באוקטובר 2022 (UTC)
:{{מתנגד}} בתורת המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן השימוש העיקרי במושג זה הוא למושג של ממוצע בין האין ליש. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 12:42, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 12:42, 20 באוקטובר 2022 (UTC)
::ראשית - יישר כח '''גדול''' ל[[משתמש:ספירת המלכות]] על ההוספות החשובות ועשיית הסדר בערך - ממש עבודה נפלאה! שנית - גם לענ"ד אין צורך לפצל את הערך. ועוד (והוא העיקר): '''א.''' תוכל להוסיף בפסקה תורת החסידות הסבר כללי לגבי צורה ותיקון? התחלת מצויין עם "חומר", וההמשך חסר. לענ"ד כל ההמשך הפסקה שם צריך לבוא אחרי שתי שורות נוספות המסבירות בקצרה מהם "צורה" ו"תיקון". '''ב.''' כמדומני שההסברים קצת "מסורבלים", ואפשר לפשטם עוד. [[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 19:28, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 19:28, 20 באוקטובר 2022 (UTC)
:::האם יש רעיון איך ליצור בכל זאת את הבידול הנדרש בתוך הערך עצמו? עדיין באמצע העריכה, הנקודות הנ"ל בתכנון. בעז"ה יטופל בקרוב.--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 20:59, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ג 20:59, 20 באוקטובר 2022 (UTC)
==בקשה==
[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]]:לגבי הפסקה חומר צורה ותיקון, '''א.''' עדיין לא ברור מהם צורה ותיקון ומה ההבדל ביניהם. '''ב.''' האם תוכל להוסיף מקורות? תודה מראש[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 05:10, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 05:10, 23 באוקטובר 2022 (UTC)
:א. תוכל לפרט יותר? ב. בעז"ה. --[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 19:39, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 19:39, 23 באוקטובר 2022 (UTC)
== היולי בא"ס ==
תחת הכותרת בתורת החסידות>בסדר השתלשלות>עשר ספירות הגנוזות אמורה להיות פסקה שתסביר את מקומו של ההיולי (שממנו באים י"ס) בעולמות א"ס.
ולעת עתה ניסיתי לבדוק זאת, ומצאתי את המקורות הבאים:
בתו"א הוספות ויקהל (קיד,ג) : הא"ס נקרא אפס כי אין בו שום תפיסה כו' ואחריו יצא התהו והוא הכתר כו'. כי הנה כתר הוא דוגמת החומר הקדום הנק' היולי שיש בו שרש כל הד' יסודות בכח ולא בפועל ולכן נק' תהו כי הוא מתהה מחשבות בני אדם כו'.
ולאידך - בנר מצוה ותורה אור (שער היחוד, קכג ואילך), נראה שהוא א"ק, שלכן כל הפרטים נסקרים בו בסקירה אחת, אך אינם תופסים אצלו מקום כלל.
ובפשטות נראה שהוא אותו עניין, כי א"ק הוא כתר הכללי. ולפי זה מסתדר גם הלשון "בריאה דכללות", שהוא החומר המקבל את הצורה (בעולמות עקודים ואצי', שהם צורה ותיקון לגבי א"ק).
ואין באפשרותי לעיין ולבדוק מה מבין המקורות רלוונטי לעניין. אשמח אם יוכלו לסייע בידי ולמצוא מקורות נוספים בנושא ולהכריעו. תודה מראש.--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 20:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ג 20:22, 23 באוקטובר 2022 (UTC)
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)