עריכת הדף "שידוך"

[[קובץ:שידוך אינו חינוך.jpg|ממוזער|מענה הרבי בנוגע לשידוך: '''בנוגע להטענות שכותבת אודותן וכו' – הטוב ביותר להמנע מכל ויכוח בזה.{{ש}}ודי בהסברה {{קו תחתון|מובנת}}, אשר שידוך אין ענינו {{קו תחתון|כלל}} "לחנך" את המדובר שי' ולשנותו, כי אם {{קו תחתון|אדרבא}} – יחס של {{קו תחתון|כבוד}} להאיש וכמובן גם להשקפות שלו ולדעותיו.{{ש}}והרי רוצים אשר באופן זה דוקא יתייחס הוא אלי' ולהשקפות שלה'''.]]
ה'''שידוך''' הינו אחד השלבים המוקדמים בתהליך ה[[חתונה]], והוא כולל חיפוש התאמה בין בני זוג פוטנציאליים, פגישות ובירורים, ועד להשלמת תהליך השידוך בהחלטה שאכן בני הזוג מתאימים וציון ההחלטה בחגיגה קטנה דוגמת [[ווארט (לחיים)|לחיים]] או [[ווארט (לחיים)|ווארט]].

מטרת השידוך הינה להוסיף ב[[צניעות]] של תהליך מציאת הזיווג, והוא נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא בקשר יזום ישיר של החתן והכלה.

לשדכן או לשדכנית חלק חשוב בתהליך החתונה ונהוג לשלם להם ביד רחבה, ולזקוף להם את הזכות בהקמת הבית.

==אופן העיסוק בשידוך==
===בצניעות ובמרץ===
חיפוש ה"שידוך" צריך להיות מתוך צניעות, בדרכי תורה ויראת שמים – על ידי שדכן טוב, או ידידים וכדומה{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד כג. חלק יג, עמוד סח.}}.

החיפוש צריך להיות בשמחה ובמרץ, וכפי שלימדונו חז"ל{{הערה|מסכת קידושין דף ב, עמוד ב. נדה דף לא, עמוד ב.}} שאדם צריך להתייחס לשידוך כמו מישהו שמחזר אחר אבידה שאיבד, שאינו יושב במקומו וממתין בחיבוק ידים עד שהאבידה תגיע אליו, אלא הוא יוצא ממקומו ומחפש ברצינות ובמרץ{{הערה|אגרות קודש חלק י, עמוד רמט. "התקשרות", חוברת ע, ניצוצי רבי. ועוד.}}.

גם אם ניסה להשתדך ולא הצליח, אין להיות בנפילת רוח וייאוש חס וחלילה, אלא יש לנסות עוד ועוד, מתוך אמונה ובטחון גמור בהקב"ה שיצליח למצוא את זיווגו{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קיט. ועוד.}}.

חובה גדולה מוטלת על ההורים לדאוג לשידוך ילדיהם{{הערה|אגרות קודש חלק י, עמוד שד.}}.

כאשר ההורים רואים שילדיהם מסרבים להשתדך – יש לנסות לשכנעם אך ורק בדרכי נועם{{הערה|אגרות קודש חלק י, עמוד נב.}}.

על הנהלות המוסדות של התלמידים והתלמידות לסייע לתלמידיהם במציאת שידוכים{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד קמח.}}.

נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" קודם השידוך בכדי לוודא שהילדים יצאו בריאים.

===העיקר והטפל===
הנישואין הינם מאורע עיקרי ומרכזי בחיי האדם, מאורע המטביע את חותמו על כל מהלך החיים, ולכן:

יש להחליט על השידוך במתינות וביישוב הדעת, ולא בחיפזון{{הערה|אגרות קודש חלק ד, עמוד רעב.}}.

גורם חשוב בהחלטה על השידוך הוא משיכת הלב. כלומר, שלא די בהבנת והסכמת השכל שהשידוך הוא טוב ומתאים לו, אלא צריך שתהיה גם נטיית ומשיכת הלב, או לכל הפחות הערכה שבהמשך הזמן יהיה משיכת הלב{{הערה|אגרות קודש חלק טז, עמוד שו. שמחת עולם עמוד 22.}}.

כאשר ישנם גורמים שונים המפעילים לחץ להסכים להצעת השידוך, כמו צער ועגמת נפש של ההורים וכדומה, גורמים אלו אינם צריכים להוות משקל מכריע בהחלטה על השידוך. כאשר אין נטייה בלב, ועל־אחת־כמה־וכמה כשאין הבנה והסכמה בשכל – אין להענות בחיוב להצעת השידוך{{הערה|ראה שם.}}.

לפני ההחלטה על השידוך צריכה להיות החלטה תקיפה ואיתנה של שני הצדדים – לבנות בית נאמן על יסודות התורה והמצוות{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד תסו.}}.

אין לעכב שידוך בגלל בעיות כלכליות, כמו מציאת פרנסה, או דירה, אלא צריך להיות בבטחון גמור בהקב"ה שיעזור לו למצוא דירה ופרנסה בשפע ובהרחבה{{הערה|שמחת עולם עמוד 33. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 466. ועוד.}}.

באם המצב הרוחני של המשודך הוא כראוי, ובכוונתו להקים בית על יסודי התורה והמצוות בשלימות מתוך יראת שמים, הרבי הורה שאין להתחשב בעבר הרוחני, כגון לידה שלא בטהרה, אחים שירדו מדרך התורה והמצוות, או הורים גרושים{{הערה|1=ראו הנלקט בזה ב[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91.pdf שאלון השידוכים] של השדכן ר' [[אליעזר זלמנוב]], עמוד 4.}}.

===בעצת הורים וידידים===
[[קובץ:גלוית לב עם ידיד.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] משנת תשל"ה לנערה שהתלבטה בנוגע ל[[שידוך]], בה יעץ לה הרבי להיפגש עמו פעם נוספת, ולאחר מכן: '''באם גם אז יהי' איזה ספק – תדבר בזה גלוית לב עם ידיד ובהתאם להדיבור ושמיעת תגובת הידיד תחליט והשם יצליחה'''.]]
לפני ההחלטה על השידוך יש להתייעץ עם ההורים, או קרובי משפחה ו[[ידידים מבינים]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 22 ובהנסמן שם.}}, ולא כדאי לייסד חיי משפחה בניגוד לדעת ההורים{{הערה|ממכתב כ"ב תמוז תשל"א: "בכלל אינו מהנכון והטוב להתחיל לייסד חיי משפחה בניגוד לדעת הורים . . תוקף מיוחד לטעמים האמורים כשהמדובר הוא בבן או בת הבכירים במשפחה אשר במדה חשובה הרי זה מורה דרך להאחים והאחיות הבאים אחריהם".}}, ועם זאת, הורה הרבי שהורים לא ילחצו על הילדים בעניני שידוך{{הערה|מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד 1855 עמוד 23.}}.

במקרה שהבחור או הבחורה נמצאים רחוק מהוריהם, מעבר לים וכדומה, לא כדאי שהם יחליטו לבדם ללא התייעצות עם הוריהם, אלא רצוי שאחד ההורים יסע לשם על מנת לסייע בהחלטה על השידוך{{הערה|אגרות קודש חלק כג, עמוד קיג.}}.

רצוי שלא יהיו הפרשי גיל גדולים בין החתן לכלה{{הערה|אגרות קודש חלק ז, עמוד קפד.}}, אך אין מניעה שהכלה תהיה גדולה מהחתן{{הערה|כך היה גם בנישואי הרבי והרבנית, כשהרבנית גדולה מהרבי כמעט בשנה.}}.

כאשר ישנם שמועות על התנהגות לא טובה של המשודך בשנים עברו, צריך לדעת שעיקר הדגש בהחלטה על השידוך הוא המצב הנוכחי שבהווה וההחלטה התקיפה בנוגע לעתיד, ולא העבר{{הערה|אגרות קודש חלק יב, עמוד שפה.}}.

ההחלטה על השידוך צריכה להיות של השכל והלב, ואין לעשות כל מיני חישובים וגימטריות של שמות וכדומה – כי אין לזה שום משמעות אמיתית. כמו כן – אין להחליט על שידוך על ידי הטלת גורל{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד קצח. חלק יז, עמוד פד.}}.

אין חשש להתחתן עם קרובי משפחה, ואפילו בני דודים יכולים להתחתן זה עם זה{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד סח. אראנו נפלאות ע' 113.}}.

אין כל מניעה שהחתן והכלה יהיו מעדה ומוצא שונה, כמו אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו. הגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך{{הערה|אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו ב[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1193/MJlx11933698.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב]}}.

כאשר שם החתן וחמיו שווים, או שם הכלה וחמותה שווים – יוסיפו שם לאחד מהם. והוספת השם צריכה להיות לפני פירסום השידוך ברבים{{הערה|ראה שערי הלכה ומנהג, חלק ד, עמוד פה – פט.}}.

==הלכות והנהגות בשידוך==
===המתנה בשידוך===
שידוך אח צעיר לפני אחיו המבוגר, או אחות צעירה לפני אחותה המבוגרת אפשריים אם האח או האחות המבוגרים הסכימו ומחלו מחילה גמורה, בלב שלם, לאח או לאחות הצעירים, ומה טוב שהמחילה תהיה בכתב או בפני עדים{{הערה|אגרות קודש חלק טו, עמוד קסב, עמוד שכו. חלק ד, עמוד קצז.}}.

בכל זאת, כשהשתדך הצעיר לפני המבוגר (או הצעירה לפני המבוגרת), כדאי א. לדחות ככל־האפשר את מועד החתונה, שמא המבוגר ישתדך בינתיים, ב. ההורים ישלישו סכום כסף עבור הוצאות חתונת המבוגר{{הערה|ראה שם.}}.

שידוך אחות צעירה לפני אחיה אפשרי, שכן האחים והאחיות הם שני תורים נפרדים להשתדך, והם אינם תלויים זה בזה{{הערה|דברי כ"ק אדמו"ר ביחידות לא' מאנ"ש. ובאגרות קודש חלק יא עמוד רמא כתוב שהאח המבוגר ימחול לאחותו בפני שלושה מישראל, ושישלישו סכום כסף לחתונת האח המבוגר.}}.

כאשר ישנה הצעת שידוך מתאימה אך אחד מהצדדים לא רוצה לשמוע כעת וברצונו להמתין זמן ממושך, לא כדאי להמתין ולכבול את שני הצדדים להצעת שידוך זו דווקא{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132340 אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ח].}}.

===בירורים===
כאשר מתקשרים לברר אודות הצעות שידוך, יש להיזהר מאוד בדברים שלא לספק מידע שאינו נחוץ ולהיכשל ב[[לשון הרע]], שלא להטעות את המשודכים במידע לא מדוייק, ופרטים הלכתיים נוספים{{הערה|ראו מחלוקת בית שמאי ובית הלל וביאור התוספות במסכת כתובות יז, א דיבור המתחיל 'כלה'.}}.

בשל כך, יש להתמקד בעיקר בהצגת המעלות והחוזקות של המשודכים, ובמקום שיש ספק האם לספר על מידע כל שהוא יש להתייעץ עם רב.

===פגישות השידוך===
פגישות השידוך צריכות להיעשות בנחת ולא בבהילות, ולא ייתכן שבתוך שבוע בלבד יחליטו על דבר כה יסודי כהקמת בית בישראל{{הערה|עדות הרב [[יהודה לייב גרונר]]: 2 זוגות הכניסו שאלה אל הרבי בנוגע לילדיהם האם נכון שיפגשו והרבי השיב בחיוב. שבוע לאחר מכן הכניסו שוב מכתב אל הרבי שהם החליטו לסגור ומבקשים ברכה, והרבי השיב: כיצד יתכן שרק שבוע עבר וכבר הם מבקשים ברכה להקמת בית? האם ייתכן בשבוע אחד להחליט על חיים שלמים?!... (מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד 1855 עמוד 23).}}.

כאשר יש ספק והתלבטות האם יש משיכת הלב, מייעץ הרבי לערוך הפסק זמן ולבדוק האם זה גורם לרוגע אצל המשודכים, או מעורר אצלם ציפיה מחודשת לשוב ולהיפגש.

בפגישות עצמם מורה הרבי לשוחח לא רק באופן כללי על חיי המשפחה, אלא לרדת לפרטים מעשיים כמו [[קביעות עיתים]] בשיעורי תורה, מיקום השיעורים וכמותם, אופן הלבוש, ועוד{{הערה|[[מענות קודש|מענה הרבי]] הנדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1863 עמוד 6.}}.

===שידוך עם בת כהן===
באם ישראל משתדך עם בת כהן, "צריך הוא להוסיף כח בלימודו ובשיעוריו בתורה, למען אשר יתקרב למעלת תואר תלמיד חכם על כל פנים כפי יכולתו"{{הערה|אגרות קודש ח"ו עמ' פג.}}. בין ההוראות שהורה הרבי הם השתדלות לגמור את המשניות כל הששה סדרים אם יש זמן כמה חדשים עד החתונה, ובאם זמן החתונה קרוב על כל פנים סדר אחד או שניים. ובכל אופן שילמד [[מסכת כלה]]. וכן שיקנה בקיאות לפחות בתוכן אחת ה[[מסכתות קטנות|מסכתות הקטנות]] שבש"ס{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462.}} ואם אפשרי גם בדינים הצריכים ב[[קיצור שולחן ערוך]]{{הערה|אגרות קודש ח"ה עמ' רפג.}}.

===סגולות לשידוך הגון===

1. לימוד התורה, ובמיוחד תורת החסידות{{הערה|ראה קונטרס "שמחת עולם"(קה"ת, תשנ"ד, לאופר), עמוד 23 ובהנסמן שם.}}. 

2. נתינת צדקה, ובמיוחד במספר 18 (חי).

3. בדיקת התפילין והמזוזות.

4. החלטה תקיפה לבנות בית נאמן על יסודי התורה והמצוות.

5. להיות בשמחה ובבטחון גמור בהקב"ה שימצא את זיווגו, ולא להיות שרוי בעצבות או בייאוש ונפילת הרוח.

===בקשת מחילה===
כאשר מסיבה כל שהיא השידוך לא יצא לפועל, על המשודכים לבקש באמצעות צד שלישי מחילה זה מזה ויש להקפיד על זה מאוד כיון שאם נותרת קפידא, עלול הדבר להשפיע על הצדדים למשך כל ימי חייהם.

==סגירת השידוך==
===מזל טוב===
מנהג חסידים שלאחר הסכמת החתן והכלה להשתדך – פונים בבקשת ברכה והסכמה מ[[הרבי]], וכיום - ע"י [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] וכדומה{{הערה|"אין לו להישען כלל לא על בינת עצמו, ולא על השדכן ולא על הרופא ולא על הסרסור, שאין כל אלו אלא ענינים מסופקים, ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו . . לשאול את פי הרבי". אגרות קודש חלק ג' עמוד נד.}}.

לאחר קבלת "ברכה והסכמה" מהרבי, מפרסמים את השידוך ברבים, ומאחלים מזל טוב.

הביטוי הנכון שיש לקרוא לחתן ולכלה הוא – "השתדכו", או "באו בקשרי השידוכים", ולא "התארסו", שכן "אירוסין" משמעותם "קידושין" והם נעשים רק בעת החתונה, ואילו לפני החתונה החתן והכלה הינם רק משודכים ולא מאורסים{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט ועוד (עם זאת, רבותינו נשיאינו השתמשו מספר פעמים בביטוי 'אירוסין' גם בנוגע לשידוך (לדוגמא [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolpe-Neparstik%20-%20Teves%2019%2C%205779.pdf בתשורה זו], עמוד 36).}}.

===מסיבת הווארט (לחיים)===
{{ערך מורחב|ערך=[[ווארט (לחיים)]]}}
לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] של שמחה.

בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, וההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}.

בעת הווארט נהוג שהחתן חוזר על [[מאמר חסידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.}}.

===תשלום לשדכן===
התשלום לשדכן הינו חובה הלכתית{{הערה|[[רמ"א]] בשולחן ערוך חושן משפט סימן קפה. "הנישואין כהלכתם" פרק ד'.}}, ככל תשלום לעובד שביצע מלאכה ויש לשלם לו את התשלום המלא שדורש, ואף אם לא סוכם מראש, יש לשלם את המחיר שנהוג לשלם למלאכה זו באותו מקום.

מסיבה זו, כאשר השלמת השידוך היה כרוך במאמץ מיוחד וכדומה, יש להוסיף על הסכום.

בכל ספק בנוגע לגובה התשלום, אופן החלוקה בין הצדדים, או כאשר היו מעורבים בשידוך יותר משדכן אחד - ויש אצל רב מורה הוראה כיצד לנהוג.

מקובל לדרוש את ראשי התיבות של 'שדכן' לגנות: "'''ש'''קר '''ד'''ובר '''כ'''סף '''נ'''וטל", אך אין שום היתר לשדכן לשקר, וביכולתו רק לכוון ולהדגיש את הצדדים החיוביים והחזקים באישיות של החתן והכלה. 

מובא שאם השדכן מקפיד על שלא קיבל שכרו המגיע לו, יכול הדבר להזיק, חס ושלום, לבני הזוג, ולכן מקפידים לשלם לשדכן גם אם אינו דורש תשלום ואפילו אומר במפורש שאינו רוצה כסף, מכל מקום, חוששים שלא יהיה מזה היזק לזוג, וגם משתדלים לרצות בתשלום את אלו שסייעו לשידוך. ואם היו מספר שדכנים שהציעו את השידוך או כמה שסייעו לגמר השידוך – יש לברר אצל רב כמה ולמי מגיע תשלום.

==קישורים חיצוניים==
*הרב רוזנבלט, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=145&article=894 שו"ת הלכתי בנוגע לשידוכין]''', באתר {{חב"ד בישראל}}
*לקט מענות הרבי ב[[כתי"ק]] בעניני שידוכים, בתוך [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/12/29-12-2017-17-23-59-Wil.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחת ווילשאנסקי] {{PDF|}}
*הרב בנימין קופרמן, '''[https://col.org.il/news/126485 כל השאלות על שדכנות שתמיד ביקשתם לברר - בשיעור מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/130314 מה לעשות אם יש ספקות בשידוך?]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_34.html 'טפל דטפל': מה דעת הרבי על שידוך עם ספרדיות?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חתונה}}
{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:חתונה]]