עריכת הדף "שומרת יום כנגד יום"

{{מקורות}}
'''שומרת יום כנגד יום''' הוא מושג יסודי בהלכות [[נידה]] המתאר את תהליך טהרתה של אשה שראתה דם בתוך אחד עשר יום שלאחר שבעת ימי הנידה. אם ראתה יום אחד בלבד, עליה ל'''שמור''' יום אחד בטהרה (ללא ראיית דם) כנגד יום הטומאה. ואם ראתה דם שני ימים רצופים, הרי היא שומרת את היום השלישי בטהרה, ואם טבלה ולא ראתה דם בכל אותו יום, הרי היא טהורה בערב.
==מקורות==
מסכת מגילה דף ז:

==רקע==
אישה הנמצאת בתקופת ה[[זיבה]], שהם 11 יום שלאחר שבעת ימי [[נידה|נידתה]], ורואה [[דם]] באחד מן הימים, נקראת "זבה קטנה". דינה הוא שתשמור יום אחד ב[[טומאה וטהרה|טהרה]], כלומר שלא תראה בו דם, ואז תהיה טהורה.

במידה והאישה רואה דם במשך שני ימים רצופים בתוך אותה תקופה היא נחשבת שוב כ"זבה קטנה", וגם במקרה זה עליה לשמור יום אחד בטהרה, כלומר בלי לראות דם.

אם האישה רואה דם שלושה ימים ברציפות במהלך 11 ימי הזיבה נחשבת "זבה גדולה", והיא למעשה [[זבה]].

דין זה היה קיים במצב הבסיסי של הלכות נידה, אך כיום כבר אינו תופס בגלל [[חומרא דרבי זירא]].
===ביאורי הרבי===
הרבי חוקר האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויום טוב היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו).

הרבי מסביר בכך את דברי הגמרא בסוף מסכת נדה (עב ב), בהם מוצגים שתי אפשרויות למחלוקת [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] האם רואה ביום עשירי טעונה שימור או לא. 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתמר עשירי רבי יוחנן אמר '''עשירי כתשיעי מה תשיעי בעי שימור אף עשירי בעי שימור ר"ל אמר עשירי כאחד עשר מה אחד עשר לא בעי שימור אף עשירי לא בעי שימור''' איכא דמתני לה אהא אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לר"ע אפילו אתה מרבה בשמן [בשמן] כל היום כולו איני שומע לך אלא חצי לוג [[שמן]] לתודה ורביעית [[יין]] לנזיר ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני מאי הלכה ר' יוחנן אמר הלכה י"א ר"ל אומר הלכות אחד עשר ר' יוחנן אמר הלכה אחד עשר '''אחד עשר הוא דלא בעי שימור הא לאחריני עביד שימור ור"ל אמר הלכות אחד עשר לא אחד עשר בעי שימור ולא שימור לעשירי הוי'''}}

לפי הלשון השני בדברי הגמרא המחלוקת היא על יום האחד עשר, שריש לקיש מסביר שמכיוון שיום האחד העשר אינו יכול להיות חלק מטומאת זיבה גדולה (שכן זו חלה רק על לאחר ראיית זיבה במשך שלושה ימים רצופים במשך אחד עשר ימי ה[[זבה|זיבה]]), לא חלה עליו טומאת שומרת יום כנגדיום. הרבי מסביר כי הסיבה שלכן ריש לקיש תולה את יום האחד עשר בכך שהוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה ולא ביום העשירי שגם הוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה, הוא מכיון שהוא סבור שטומאת שומרת יום כנגד יום היא טומאה עצמאית החלה על יום השמירה (ל"ש חלק ז' עמ' 105).

[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]