עריכת הדף "שולחן ערוך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הבית יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס | [[קובץ:הבית יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס להבית יוסף]] | ||
'''השולחן ערוך''' הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון רבי יוסף קארו. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי משה איסרליש את הגהותיו המתחילות במילה "הג"ה". | |||
'''השולחן ערוך''' הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון | |||
מנהג הספרדים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה" - רמ"א. | |||
מנהג | |||
== ההקפדה על ההלכה בשולחן ערוך == | == ההקפדה על ההלכה בשולחן ערוך == | ||
| שורה 24: | שורה 10: | ||
בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור! | בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור! | ||
ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, | ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן '''כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!'''<REF> [[התוועדות]] שבת פרשת משפטים [[תשמ"ז]].</REF> | ||
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך{{ | בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"! {{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 552.].}} | ||
== תחילת השולחן ערוך == | == תחילת השולחן ערוך == | ||
ה[[שולחן ערוך]] | ה[[שולחן ערוך]] מתחיל במילה "יהודה"{{הערת שוליים|יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.}} כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה "יהודה", כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה"נעשה" - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל"נשמע" - הבנה והשגה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&hilite=18bcc553-b503-483d-98d0-e5e28e9778ee&st=%D7%9B%D7%A0%D7%9E%D7%A8&pgnum=291 עמ' 282.].}} | ||
== הבית יוסף מחבר השולחן ערוך == | == הבית יוסף מחבר השולחן ערוך == | ||
| שורה 40: | שורה 26: | ||
==שולחן ערוך אדמו"ר הזקן== | ==שולחן ערוך אדמו"ר הזקן== | ||
מכיון שהתעורר צורך בשולחן ערוך שיסכם את ההלכות גם עם טעמיהן, כתב [[אדמו"ר הזקן]] שולחן ערוך מיוחד, בו מופיעים כל ההלכות עם טעמיהן. | |||
{{ערך מורחב|ערך=שולחן ערוך אדמו"ר הזקן}} | |||
== שולחן ערוך אורח חיים == | == שולחן ערוך אורח חיים == | ||
הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, | הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והס כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח. | ||
[[הרבי]] אמר כי יש להרעיש עולמות ולעשות את הכל שינהיגו בישיבות את לימוד חלק או"ח, ואפילו אם לא רוצים שהלימוד יהיה בזמן סדר הישיבה, כי אז רוצים לעסוק בענינים מיוחדים, ג' בבות וחו"מ, על פי דברי המשנה "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות", אמר הרבי, שילמדו זאת לפחות שלא בסדר הישיבה. באותו זמן שהתלמיד מקבל עבור עצמו לאכול ולשתות ולטייל וכו', לפחות בזמן זה העומד בלאו הכי לרשותו שילמדו או"ח. | [[הרבי]] אמר כי יש להרעיש עולמות ולעשות את הכל שינהיגו בישיבות את לימוד חלק או"ח, ואפילו אם לא רוצים שהלימוד יהיה בזמן סדר הישיבה, כי אז רוצים לעסוק בענינים מיוחדים, ג' בבות וחו"מ, על פי דברי המשנה "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות", אמר הרבי, שילמדו זאת לפחות שלא בסדר הישיבה. באותו זמן שהתלמיד מקבל עבור עצמו לאכול ולשתות ולטייל וכו', לפחות בזמן זה העומד בלאו הכי לרשותו שילמדו או"ח. | ||
הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו | הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו | ||
מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" | מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" וכיו"ב, משא"כ עניני שו"ע או"ח הם דברים שהאדם חי עמס כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק | ||
בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", ב[[ | בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", ב[[תפלת שמונה עשרה]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=47448d3b-cbce-4b72-86cc-884f09e9cdc2&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 1282].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | ||