גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=אדם העוסק ב[[שחיטה]]}}
| | [[קובץ:שוחט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בבדיקת סכינו]] |
| [[קובץ:שוחט בפעולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בבדיקת סכינו]] | | '''שוחט''', הוא כינוי למי שעוסק במלאכת השחיטה. על פי ה[[הלכה]], על השוחט להיות אדם ירא שמים. |
| '''שוחט''', הוא כינוי לאדם העוסק במלאכת ה[[שחיטה]]. על פי ה[[הלכה]], על השוחט להיות יהודי ירא שמים. | | |
| | == הלב של הקהילה == |
|
| |
|
| ==הלב של הקהילה==
| |
| [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שה[[רב]] הוא ה[[ראש]] של הקהילה, והשוחט הוא ה[[לב]] של הקהילה. | | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שה[[רב]] הוא ה[[ראש]] של הקהילה, והשוחט הוא ה[[לב]] של הקהילה. |
|
| |
|
| "שוחט" - אמר הריי"צ{{הערה|1=שיחת יום [[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] ס"ז, [[ספר השיחות]] [[תרפ"ט]] ע' 41.}}. אינו "סקאטאבאיעץ", איש האוחז מאכלת בידו והורג בהמות... "שוחט" הוא ה"לב" של הקהילה, ועליו להיות רוח החיים של הקהילה, לארגן קביעויות ל[[לימוד התורה]] וכיוצא בזה, ובנוסף לכך, מתעסק הוא גם באומנות הזביחה, אבל, לא זו היא עבודתו העיקרית. | | "שוחט" - אמר הריי"צ<REF>שיחת יום שמח"ת תרפ"ט ס"ז, סה"ש תרפ"ט ע' 41.</REF>. אינו "סקאטאבאיעץ", איש האוחז מאכלת בידו והורג בהמות... "שוחט" הוא ה"לב" של הקהילה, ועליו להיות רוח החיים של הקהילה, לארגן קביעויות ל[[לימוד התורה]] וכיו"ב, ובנוסף לכך, מתעסק הוא גם באומנות הזביחה, אבל, לא זו היא עבודתו העיקרית. |
| | |
| [[הרבי]] הוסיף: ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא", "בדק לה בריש לישני'"{{הערה|1= [[חולין]] יז, ב. וראה [[רשימות]] חוברת ט (ילקוט) ע' 6.}} - דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו [[צפרניים]]{{הערה|1=ראה ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' שב, ב ואילך. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' ע' תקכה. חלק ד' ע' יד ואילך. נעתק ב[[היום יום]] [[כ"ב באלול]].}} דוקרות... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}
| |
| | |
| ==שו"ב==
| |
| '''שוחט ובודק (שו"ב)''' הינו מקצוע קודש בו התמחו מאות תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], כחלק מסדרי הישיבה להתמחות ב"אומנות הזביחה", שכן בעבר היה נהוג לרוב כי השוחט הינו גם הבודק את כשרות ה[[בהמה]] לאחר שחיטתה מחשש טריפה. הכינוי לתפקיד זה היה "שו"ב", קיצור של [[שוחט]] ובודק. (כיום נהוג ברוב השחיטות כי ישנו ממונה מיוחד על הבדיקה).
| |
| | |
| בשל כך, בכל הערים והעיירות ברחבי [[רוסיה]] היו שוחטים חסידיים, כאשר הרבנים המקומיים לאו דווקא שהשתייכו לעדת החסידים.
| |
| | |
| עם עליית הקומוניסטים לשלטון, התברר בדיעבד כי היות חסידים רבים שוחטים אפשרה את המשך אכילת ה[[בשר]] הכשר, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים רבים על מנת שישחטו עופות עבור היהודים הרבים בכל גלילות רוסיה.
| |
| | |
| ==שו"בים חסידיים==
| |
| *[[אשר גרוסמן]]
| |
| *[[אהרן חריטונוב]]
| |
| *[[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]]
| |
| *[[שלמה שימנוביץ]]
| |
| *[[שמואל זלמנוב (קורסקר)]]
| |
| | |
| ==ראו גם==
| |
| * [[שחיטת ליובאוויטש]]
| |
|
| |
|
| | [[הרבי]] הוסיף: ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא", "בדק לה בריש לישני'"<REF> [[חולין]] יז, ב. וראה [[רשימות]] חוברת ט (ילקוט) ע' 6.</REF> - דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים<REF>ראה סה"מ קונטרסים ח"ב שב, ב ואילך. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ב ע' תקכה. ח"ד ע' יד ואילך. נעתק ב[[היום יום]] [[כ"ב באלול]].</REF> דוקרות... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]</REF> |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |