עריכת הדף "שווינציאן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: בסיס הנתונים ננעל לצורך תחזוקה. בזמן זה לא ניתן לשמור את הטקסט הערוך. באפשרותך להעתיק ולהדביק את הטקסט לתוך קובץ טקסט ולשמור אותו למועד מאוחר יותר.
מנהל המערכת שנעל את בסיס הנתונים סיפק את ההסבר הבא: השרת בדרוג כרגע, האתר יפתח לעריכה בעוד כמה שעות
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מסופר שבתקופת החרם של ה[[מתנגדים]] על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן. | מסופר שבתקופת החרם של ה[[מתנגדים]] על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן. | ||
| − | בתקופה שלפני [[מלחמת העולם | + | בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]] היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים. |
החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' [[משה מענדל ברלין]]. | החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' [[משה מענדל ברלין]]. | ||
| − | ר' [[אהרון צינמן]], היה גבאי במניין החסידי, והיה גם נציג החסידי בוועד הקהילה. בזכותו לחסידים | + | ר' [[אהרון צינמן]], היה גבאי במניין החסידי, והיה גם נציג החסידי בוועד הקהילה. בזכותו לחסידים היתה השפעה גדולה בכל ענייני העיר. כי את מה שהוא אמר וועד הקהילה עשה. |
בבית כנסת היה חדר, שם היו מתוועדים לאחר התפילה. ההתוועדויות החסידיות היו נמשכות שעות ארוכות. | בבית כנסת היה חדר, שם היו מתוועדים לאחר התפילה. ההתוועדויות החסידיות היו נמשכות שעות ארוכות. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] היה יליד שווינציאן | הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] היה יליד שווינציאן | ||
| − | ==הכחדת הקהילה במלחמת העולם | + | ==הכחדת הקהילה במלחמת העולם השניה== |
ביום ו' בתמוז נכנס הצבא הגרמני לשווינציאן. ביום כ' ב[[תמוז]] [[תש"א]], חטפו הנאצים בעזרת אנשי הארגון הליטאי כמאה יהודים מבתיהם, על פי רשימות מוכנות, בתואנה שהם נלקחים לעבודה. האמת המרה התבררה מאוחר יותר, לאחר שכולם הועלו על משאיות צבאיות ונלקחו ליער הסמוך ל[[עיירה]] ניי-שווינציאן, שם נורו למוות. זמן קצר לאחר מכן, הוצאו להורג עוד כמאה יהודים. | ביום ו' בתמוז נכנס הצבא הגרמני לשווינציאן. ביום כ' ב[[תמוז]] [[תש"א]], חטפו הנאצים בעזרת אנשי הארגון הליטאי כמאה יהודים מבתיהם, על פי רשימות מוכנות, בתואנה שהם נלקחים לעבודה. האמת המרה התבררה מאוחר יותר, לאחר שכולם הועלו על משאיות צבאיות ונלקחו ליער הסמוך ל[[עיירה]] ניי-שווינציאן, שם נורו למוות. זמן קצר לאחר מכן, הוצאו להורג עוד כמאה יהודים. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
לקהילה החב"דית בניי-שווינציאן, אף היא סמוכה לשווינציאן, היה בית כנסת משלהם, אשר שכן ברחוב קאלטניאנער. לאחר השריפה הגדולה, הם בנו בית כנסת יפה וגדול. שם היו הגבאים: [[יאסע שניאור]], [[אברהם טייץ]], [[שלמה מיימון]], [[אברהם יצחק טשארנאבראדקי]], קורליאנדטשי ו[[הירשע גורביץ]]. | לקהילה החב"דית בניי-שווינציאן, אף היא סמוכה לשווינציאן, היה בית כנסת משלהם, אשר שכן ברחוב קאלטניאנער. לאחר השריפה הגדולה, הם בנו בית כנסת יפה וגדול. שם היו הגבאים: [[יאסע שניאור]], [[אברהם טייץ]], [[שלמה מיימון]], [[אברהם יצחק טשארנאבראדקי]], קורליאנדטשי ו[[הירשע גורביץ]]. | ||
| − | החסידים נהגו מזמן לזמן, לשכור לעצמם שוחט, לכן בדרך כלל בעיירה היו שני שוחטים. | + | "החסידים נהגו מזמן לזמן, לשכור לעצמם שוחט, לכן בדרך כלל בעיירה היו שני שוחטים. |
בשנים האחרונות שלפני השואה, כיהן הרב [[יצחק ריבקין]] כמורה צדק ושוחט לקהילת חסידי חב"ד בעיירה. | בשנים האחרונות שלפני השואה, כיהן הרב [[יצחק ריבקין]] כמורה צדק ושוחט לקהילת חסידי חב"ד בעיירה. | ||
| − | == | + | ==מקורות== |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | *ערך זה נלקח מ[[שבועון בית משיח]] סדרת [[חב"ד בשואה]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1983 גיליון 503] | ||
{{תבנית:עיירות בליטא}} | {{תבנית:עיירות בליטא}} | ||
