עריכת הדף "שבת שירה"

'''שבת שירה''' היא [[שבת]] פרשת [[בשלח]], הנקראת כך על שם שבה קוראים בתורה את [[שירת הים]] שנאמרה על ידי [[משה רבינו]] ועם ישראל לאחר מעמד [[קריעת ים סוף]] המתואר בפרשה.

==מנהגי השבת==
===קריאת התורה===
נוהגים לעמוד בעת קריאת שירת "אז ישיר"{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 31. לוח כולל-חב"ד. בדרך-כלל כשהרבי היה עומד בקרה"ת, הפנה פניו אל הס"ת מ"ויושע" מתחילת או מאמצע הפסוק לערך (לא היתה קביעות בזה) ועד גמר שירת מרים; וכן עמד בין שני אלה החל משנת תשל"ח מאז שהחל לשבת בקרה"ת.}}.

נוהגים בקריאת השירה שהבעל קורא מסיים כל פסוק שמוזכר בו שם ה' בניגון מיוחד{{הערה|בבית חיינו נהוג לנגן ב"(והמים להם חומה) מימינם ומשמאלם" הראשון (יד,כב) כמו בסוף-פסוק רגיל, ובשני (יד,כט) כמו לפני "חזק", וכן בתיבות "ובמשה עבדו" (יד,לא). בשירה עצמה (פרק טו) מנגנים בכל מקום שבו מוזכר שם ה': פסוקים א-ג. ו. יא. טז-יט. ובשירת מרים (טו,כא): "שירו לה'... בים" וכן ב"נהלת בעזך אל נווה קדשך" (טו,יג). כן הוא בהקלטת קרה"ת של הבעל-קורא, ר' [[מרדכי שוסטרמן]].

אדמוה"ז היה קורא בתורה את שירת הים בנוסח-טעמים מיוחד, השונה מנוסח הקריאה דכל השנה וגם משאר השירות שבתורה, וכן נהגו גם כל בניו. הוא לימד זאת להרה"ק הרב"ש בן הצמח-צדק, שלימד זאת להרה"ק הרז"א אחי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (לקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 460. וראה בסה"ש תש"ו ע' 38, ובלה"ק בס' תולדות אדמוה"ז ח"ד עמ' 1070 משיחה בסעודת ליל שש"פ תש"ו).}}.

בסיום הפרשה, בפרשת זכירת עמלק, קוראים "תמחה את זֶכר (ז' בסגול), ואחר כך זֵכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר.

==='שווארצע קאשע'===
[[קובץ:האכלת ציפורים - שבת שירה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תלמידי ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] מאכילים ציפורים בקאשע. ערב שבת שירה תש"ע]]
המנהג לאכול בשבת שירה '[[שווארצע קאשע]]' (דיסה שחורה ממין קטניות){{הערה|ספר המנהגים עמ' 72. לוח כולל-חב"ד. המקור - היום-יום, י"ז בטבת. ובהערות וציונים שם ח"ב ציין שהמנהג נזכר כבר בב"ח סי' רח ד"ה והתוספות מסתפקים. וכנראה קשור לכל האמור בקטע הבא (כיוון שהמאכל חביב על העופות).}}.

מקור המנהג באכילת ה'שווארצע קאשע' נזכר בשבת שירה [[תש"ב]] בסיפור [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 73.}}:

"[[המהר"ל מפראג]] [שהיה מייסד, מבסס ומפיץ של מנהגי ישראל] קבע מנהג{{הערה|בשעתו העיר הרבי: "והלוואי היו מחדשים עתה מנהג זה בכל קהילות ישראל", 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 448 (ועיי"ש בחריפות בעמ' 454 - בלתי מוגה). ובליקוטי-שיחות ח"ב עמ' 522 מבאר ההוראה מסיפור זה, עיי"ש. אולם למעשה, כשהציעו לפרסם עד"ז, נענו בהוראה: "לא להעתיק כל זה עתה - כי כנראה נשתקע
המנהג לגמרי, וכשם שמצווה כו' כך כו'" (=כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע - היכל-מנחם ח"ב עמ' לו, מתאריך ו' שבט תשמ"ח, אבל בס' לקט הליכות ומנהגי ש"ק עמ' 75 תיקן שהמענה היה בשנת תש"נ, לאלה שרצו ללמד זאת לילדים ב'חדר'). וראה להלן הערה הבאה.}}, אשר בשבוע של פרשת בשלח היה מורה לכל מלמדי התינוקות ולכל ההורים לילדים{{הערה|והכוונה גם לילדות - כדמוכח מקריעת ים סוף (התוועדויות תשמ"ז שם, הערה 115).}} קטנים, לקבץ את הילדים בשבת שירה בחצר בית-הכנסת ולספר לילדים את סיפור קריעת ים סוף, כיצד שרו הציפורים וציפצפו בשעה שמשה וכל בני-ישראל, אנשים ונשים, שרו את שירת 'אז ישיר', והילדים הקטנים קטפו פירות מעצי הים{{הערה|ראה שמות רבה כא,י.}} והאכילו את הציפורים ששרו ורקדו.

המהר"ל היה מצווה לתת לילדים 'קאשע' [דייסה] שיתנוה לפני התרנגולים והציפורים, לזכר פירות הים שבהם האכילו הילדים הקטנים את הציפורים{{הערה|והעיר הרבי: "אלא שלא ראינו שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהוג כן. [ויש לומר מהטעמים לזה - מה שכתב אדמוה"ז בשו"ע (או"ח סי' שכד ס"ח) "יש נוהגים לתת חיטים לפני העופות בשבת שירה, ואינו נכון שהרי אין מזונותיהם עליך" (דפסק כהמג"א שאוסר, ולא כמו שמסיק בס' תוספת שבת הובא באורחות-חיים שם, שכיוון שנהגו כן לשם מצווה אין להקפיד בכך), ובימינו אלו לא מצוי שיהיו תרנגולים וכיוצא בהם שמזונותיהם עליך (כפי שהיה רגיל בדורות שלפני זה בעיירות הקטנות)].

"בכל זאת, הרי זה רק בנוגע להאכלת העופות, אבל בוודאי שיש לספר לילדים את כל הנ"ל, ובמיוחד - לנטוע בהם מידה טובה של רחמנות על בעלי חיים (שמתבטאת גם בסיפור דהאכלת העופות), "ורחמיו על כל מעשיו" - ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 222.}}. לאחר מכן היה המהר"ל מברך את כל הילדים ואת ההורים, שיזכו לחנך את הילדים ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים".

==בתורת החסידות==
[[הרבי]] גילה עובדה נפלאה{{הערה|שיחת [[דבר מלכות בשלח]] תשנ"ב.}} אודות מיוחדותה של שבת זו, ואמר שבה נעשית עיקר העליה שנעשית בכל שבתות השנה על ידי השיר. 

בכל שבת ושבת נפעלת עליה רוחנית של כל העולמות, והדבר קשור לכך ששבת קשורה לשיר, כפי שאומרים בקבלת שבת "לכו נרננה" וככתוב "מזמור שיר ליום השבת" כפירוש במאמר המשנה במסכת שבת{{הערה|שבת ריש פרק ה'.}} "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכין בשיר", שכל עליה מדרגה לדרגה (שיוצאים מהדרגה הקודמת ונמשכים לעלות למעלה) היא על ידי שיר. ולכן גם עלית העולמות ביום השבת היא על ידי שיר. 

הרבי גילה שעיקר שבשבת בה נפעל כללות העניין של עליית העולמות על ידי השיר וממנה נמשך לכל שבת משבתות השנה, היא בשבת שירה. שבת שירה היא שבת כללית בנושא עליית העולמות שמשפיעה על כל השנה.

כך גם כל עליות יום ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]], שיום ההילולא הוא יום שיא ועליה של הצדיק והמקושרים אליו, עיקרם ושלימותם בשבת זו, שבת שירה.

הרבי מוסיף שגם כל העליות שנעשים על ידי כללות עבודת בני ישראל בזמן הגלות ב[[עבודת הבירורים]], בהעלאת והכנת העולם לגאולה, הכל מתעלה ונכלל בשבת שירה.

הרבי מבאר שאמנם שבת זו נקראת שבת שירה על שם [[שירת הים]], שהיא היתה השירה השניה במניין השירות שבתנ"ך, אך היא קשורה ושייכת גם ל[[שירה העשירית]] שתהיה לעתיד לבוא. היות ששירת הים נאמרה בלשון עתיד "אז ישיר" שרומז על השיר לעתיד לבוא וכן ש"מכאן לתחילת המתים מן התורה".

תשע השירות הם עניין של עליה '''מלמטה למעלה''', ולכן הם "שירה" בלשון נקבה על שם שהמקבל (נקבה) משתוקק ומתגעגע להתכלל בדרגה העלית יותר. ה[[שיר חדש]] דלעתיד לבוא (השירה העשירית) הוא לשון זכר ועניינו השפעת אור עליון וגילוי '''מלמעלה למטה'''. אך בעם זאת הוא ככל "שיר" שהוא עליה מלמטה למעלה, כלומר שיש בשירה העשירית את שתי המעלות גם יחד, הן העליה מלמטה למעלה והן הדביקות בעליון מלמעלה למטה גם יחד.

נמצא שבשבת שירה ישנה גם את השלמות המיוחדת של [[השירה העשירית]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=593&ArticleID=1669 הלכות ומנהגי חב"ד]''' לשבת שירה. גיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] 548
*הרב יצחק יהודה רוזן, '''[https://col.org.il/news/44841 שירה בפרשה]''' מקור מנהג האכלת עופות על-ידי ילדים בשבת שירה וסיפור אדמו"ר הריי"צ על כך {{Col}}

{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:קריאת התורה]]