עריכת הדף "שבת החודש"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 20: שורה 20:


==בחסידות חב"ד==
==בחסידות חב"ד==
התוכן של פרשת זו הוא [[גאולה]], באופן של תכלית הגילוי{{הערה|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.
התוכן של פרשת זו הוא גאולה, באופן של תכלית הגילוי{{הערה|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.


בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ב[[חודש ניסן]], שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של [[ניסים]] בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות [[קידוש החודש]] עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ל[[משה]] ו[[אהרון]] המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.
בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח בחודש ניסן, שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של ניסים בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות קידוש החודש עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה למשה ואהרון המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.


ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.
ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.


===כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה===
===כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה===
הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר '[[שלוש]]' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.
הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר 'שלוש' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.


בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א].}}.
בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א].}}.
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)