עריכת הדף "שבת"

{{פירוש נוסף|נוכחי=יום שבת קודש|אחר=מסכת בש"ס|ראו=[[מסכת שבת]]}}
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות שבת]]
[[קובץ:קידוש שבת.png|ממוזער|קידוש]]
[[קובץ:מוצרים לשולחן שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצרים לשולחן שבת]]
'''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. 

טעם המצווה על פי [[תורת הנגלה]] הוא מכיון שעל [[הקב"ה]] נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[תורה]] {{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}.

ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא [[אותיות]] "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם. 

מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]].

==בתורת החסידות ==
מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת.
חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"
===מהות הל"ט מלאכות===
טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.

בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.

בירור זה, הוא בירור של ה[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], שצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.

===האיסור לעשותן בשבת===
מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".

עבודת ימות החול היא בבחינת [[מים נוקבין]] ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת [[מים דכורין]].

==שלוש דרגות בשמירת שבת ==

א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר}}; [[מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה}}. 

חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו.

== ראו גם ==
* [[שבת מברכים]]
* [[שבת עילאה]]

==קישורים חיצוניים==
*משה שילת, '''[http://www.shturem.net/images/news/49007_news_03042011_5890.pdf יחידת לימוד בנושא שבת]''', בהוצאת [[מכון מעיינותיך]] בשיתוף משרד החינוך {{שטורעם}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_48.html האם ניתן לשחק בטניס בשבת? כך הגיב הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{שבת}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]